ההבדלים בין פשיטת רגל והוצאה לפועל

צביקה הופמן הוצאה לפועל 0 תגובות

ההבדלים בין פשיטת רגל והוצאה לפועל

פעמים רבות אנחנו נשאלים על ידי חייבים מהו ההליך הנכון מבחינתם – ניהול תיקי הוצאה לפועל שנפתחו כנגדם, או פנייה להליך של פשיטת רגל. זוהי שאלה שאין עליה תשובה אחת כמובן והיא תלויה בנסיבות המקרה ובנסיבות החייב. לא ניתן להתעלם מהדמיון בין ההליכים – בשניהם עומד חייב אל מול נושה או נושים, בשניהם מתנהל הליך משפטי שבמסגרתו נעשה ניסיון לגבות חוב או חובות, בשניהם מוטלות לעיתים הגבלות על החייב ועל נכסיו. עם זאת, מדובר בפרוצדורות אחרות מהותית, הליכים עם מטרה שונה, שממנה נגזרות גם השלכות ותוצאות אחרות לגמרי. כדי לשפוך מעט אור על ההבדלים בין פשיטת רגל והוצאה לפועל נסקור כעת את הדומה והשונה בהליכים.

אופן פתיחת ההליך – מי פותח בהליך וכיצד?

הליך הוצאה לפועל מתחיל בבקשה לפתיחת תיק שמוגשת ללשכת ההוצאה לפועל על ידי הזוכה בהתבסס על חוב מוגדר שיש לחייב כלפיו – פסק דין לטובתו, שטר כדוגמת שיק שלא כובד וכיו"ב. הליך פשיטת רגל, לעומת זאת, יכול להיפתח הן על ידי נושה והן על ידי החייב. נדרשת עמידה במספר תנאים הקבועים בחוק כתלות בזהות מגיש הבקשה. כך לדוגמה, ביחס לדרישה לסכום חוב מינימאלי – כאשר החייב פותח בהליך החוב צריך לעמוד על למעלה מכ-17,000 ₪, כאשר מדובר בנושה, על החוב להיות גבוה מ-86,000 ₪ (נכון ל-2017). בנוסף, בשני המקרים יידרש אישור מהכונס הרשמי.

הרשות האחראית – ההוצאה לפועל אל מול הכונס הרשמי ובית המשפט

הליך גביית חוב בהוצאה לפועל מתנהל על ידי לשכת ההוצאה לפועל והרשם בתיק. לרוב פעולות הגבייה בתיק ההוצאה לפועל נעשות ביוזמת הזוכה ובאישור רשם ההוצאה לפועל. מדובר בהליך של אכיפה וגבייה שקבועות לו פרוצדורות נפרדות וייחודיות במסגרת חוק ההוצאה לפועל. החוק קובע גם את מסגרת שיקול הדעת של רשם ההוצאה לפועל ביחס לכל פעולה המבוצעת בתיק.

הליכי פשיטת רגל דורשים אישור עקרוני מהכונס הרשמי שהוא הגורם הממשלתי הרשמי לטיפול בהליכי חדלות פירעון. לאחר מכן, הבקשה מוגשת לבית המשפט המחוזי שלו הסמכות המקומית לדון בהליך. הליך פשיטת הרגל מתנהל בבית המשפט ובהתאם לקבוע בפקודת פשיטת הרגל.

המטרה – לאן "חותר" כל אחד מההליכים?

זהו ככל הנראה ההבדל החשוב ביותר בין ההליכים מפני שהוא משליך גם על התנהלות ההליך כולו, סיומו ותוצאותיו. הליך ההוצאה לפועל שם במרכז את החוב. כלומר, הוא הליך שמטרתו להביא לגביית החוב שמהווה את הבסיס לתיק, במלואו. לעומתו, הליך פשיטת הרגל עוסק בשתי תכליות עיקריות השלובות זו בזו – והן:

  1. מיצוי האפשרויות לגבות את החוב.
  2. פתיחת דף חדש ב"חייו הכלכליים" של החייב.

והכל תוך איזון בין זכויות החייב אל מול זכויות הנושה.

כלומר, החוב נדחק מעט הצידה ומפנה מקום לגישה "הוליסטית" יותר שלוקחת בחשבון גם את טובתו של החייב בסגירת פרק החובות בחייו ופתיחתו של פרק חדש שיאפשר לו התנהלות כלכלית נורמאלית, ללא חשש מפני חובות הנושפים בעורפו.

סיום ההליך – איך זה נגמר?

מפני שתכלית כל אחד מההליכים – הוצאה לפועל ופשיטת רגל – שונה, גם מה שנתפס כסיומם של ההליכים שונה. הליכי הוצאה לפועל מסתיימים עם סגירת התיק. הסגירה נעשית על פי בקשת הזוכה בתיק או כאשר שולם מלוא החוב וכל עוד לא נגבה מלוא החוב, ההליך נמשך. לעיתים מדובר בשנים רבות מאוד. הליכי פשיטת רגל לעומת זאת יסתיימו בצו הפטר שיינתן על ידי בית המשפט לאחר שהכריז על החייב כפושט רגל ולאחר שההליך הגיע לכדי מיצוי. בשלב הזה צו ההפטר יפטור את החייב מכל חוב שנתבע בפשיטת הרגל או שניתן היה לתבוע בפשיטת הרגל ואף יגן עליו מפני תביעות עתידיות ביחס לחובות שהופטרו.

משרד הופמן רוז בעל ניסיון עשיר בליווי וייעוץ לחייבים בהוצאה לפועל ובהליכי פשיטת רגל.

פנה אלינו עוד היום לפגישת ייעוץ חינם.

 

 

על המחבר

צביקה הופמן

לאחר סיום לימודיו לתואר ראשון במשפטים (LL.M) בקריה האקדמית אונו, התמחה צביקה בתחומי המשפט האזרחי – הוצאה לפועל, נזיקין, תעבורה ועוד. עו"ד הופמן חבר מן המניין בלשכת עורכי הדין בישראל. צביקה דובר עברית ואנגלית.

כתיבת תגובה

האימייל לא יוצג באתר. שדות החובה מסומנים *