הלבנת הון – מה אומר החוק?

ערן רוז הוצאה לפועל, פשיטת רגל 0 תגובות

בשנת 2000 נחקק בישראל חוק איסור הלבנת הון. עם חקיקת החוק הצטרפה ישראל למדינות השותפות למאבק הבינלאומי בפשיעה חמורה ומאורגנת. חוק הלבנת הון נועד להעניק לרשויות האכיפה כלים להילחם בתופעות של הלבנת הון בישראל ובכך ליישר קו עם סטנדרטים בינלאומיים שנקבעו בתחום. חוק איסור הלבנת הון הוא חוק פלילי אשר מגדיר מהן העבירות של הלבנת הון ומהן הסנקציות הקבועות למי שמבצע עבירות אלה. בין היתר, קובע החוק גם חובות דיווח החלות הן על אנשים ותאגידים והן על גופים פיננסים כדוגמת בנקים, חברות לנאמנות, נותני שירותי מטבע וכדו' אשר מחויבים לדווח על פעולות כאלה ואחרות בסכומי כסף גבוהים.

מהי הלבנת הון?

ככלל, נהוג להתייחס להלבנת הון כפעולה ברכוש שמטרתה להטמיע רכוש כלשהו – כספים או נכסים – שמקורו בפעילות עבריינית בתוך רכוש חוקי ולגיטימי, תוך טשטוש המקור הבלתי חוקי של הרכוש. ישנן דרכים רבות להלבנת הון, אך משותף לרובן ניצול היעילות, המחשוב והגלובליזציה של המערכות הפיננסיות העולמיות, לשם הפקדת כספים והעברתם ממקום למקום תוך הסוואת זהותם של בעלי הזכויות בהם ומקור הכספים. "הלבנת" כספים לא חוקיים הופכת אותם ללגיטימיים לכאורה ומאפשרת פעמים רבות פעילות סדירה של ארגוני פשיעה וטרור. ההגדרה של הלבנת הון רחבה כיום ונכנסת לגדרה פעילות פיננסית שיש בה מאפיינים לא חוקיים, או שאינה עומדת בהוראות החוק לאיסור הלבנת הון.

מה קובע חוק איסור הלבנת הון?

חוק איסור הלבנת הון הוא חוק פלילי וככזה הוא קובע עבירות, סנקציות ומנגנוני אכיפה. מכוחו של החוק נקבעו גם תקנות וצווים שונים ובין היתר כאלה החלים על המערכת הפיננסית בישראל. בין היתר, קיימת לגופים הללו החובה למנות אחראי למילוי חובותיהם על פי החוק וכן לבצע זיהוי והכרת הלקוחות, שמירה על מסמכים, בקרה שוטפת ודיווח לרשות לאיסור הלבנת הון ומימון טרור במקרים מסוימים. כלומר, לגופים הפרטיים הללו יש תפקיד משמעותי במסגרת אכיפת החוק לאיסור הלבנת הון. בנוסף, החוק קובע עבירות פליליות שהעונש לצידן 7 ו- 10 שנות מאסר כענישה על עצם הפעילות להלבנת הכספים, זאת בנוסף ובנפרד לסנקציות על הפעילות הפלילית שהיוותה את מקור הכסף.

חילוט – סנקציות נוספות שמגדיר החוק

פרט לעונשי המאסר או הקנס שנקבעו בו, חוק הלבנת הון מאפשר גם חילוט רכושו של מי שנמצא עובר על החוק. על פי החוק, בנוסף על העונשים הקבועים של מאסר או קנס, בית המשפט רשאי להורות גם על חילוט פלילי של כספים ונכסים שמקורם בעבירה או ששימשו לביצוע עבירה. נכסים אלה שחולטו יועברו לידי המדינה. כמו כן, ישנה אפשרות לבית המשפט להורות גם על חילוט אזרחי של נכסים, זאת במצב שבו לא ניתן להעמיד לדין את מבצע העבירה או כאשר נתגלו נכסים לאחר ההרשעה.

חובות הדיווח על פי חוק איסור הלבנת הון

החוק מטיל על גופים פיננסיים חובת דיווח כתלות בגובה הסכום וסוג הפעולה, כדוגמת הפקדות או משיכות החל מסכום מסוים, העברות בנקאיות וכיו"ב. בנוסף, ישנה חובת דיווח על פעולות שנחזות כ"בלתי רגילות", בהתאם לשיקול דעתו של הגוף הפיננסי. פרט לכך, החוק קובע חובת דיווח על אדם המכניס או מוציא כספים ממדינת ישראל מעל סף הדיווח, העומד כיום על סכום של 50,000 ₪ ומעלה בין באמצעות הדואר או בדרך אחרת. כמו כן חלה חובת הדיווח על כל אדם הנכנס או יוצא מישראל כשעמו כספים (במטבע ישראלי או זר) – מזומנים, המחאות בנקאיות, המחאות נוסעים, שטרות סחירים, מניות למוכ"ז וכרטיסים נטענים – שסכומם הכולל עולה על 50,000 ₪.

 

זקוקה לעצה בתחום הלבנת הון? צוות המומחים של הופמן רוז עומד לרשותך.

פני אלינו עוד היום לפגישת ייעוץ חינם.

 

 

 

    

על המחבר

ערן רוז

ערן בעל תואר ראשון במשפטים (LL.M), מהמרכז האקדמי למשפט ועסקים. לאחר סיום לימודיו, התמחה ערן בלשכת ההוצאה לפועל בירושלים וצבר ידע וניסיון רב בהליכים השונים הנוגעים לתחום זה.

כתיבת תגובה

האימייל לא יוצג באתר. שדות החובה מסומנים *