כיצד מתכוננים לחקירת יכולת בהוצאה לפועל?

צביקה הופמן הוצאה לפועל, פשיטת רגל 1 תגובה

חקירת יכולת בהוצאה לפועל

חקירת יכולת בהוצאה לפועל נועדה לאפשר לרשם ההוצאה לפועל להתרשם מהי היכולת הכלכלית של החייב ולרוב לתת בסיומה צו תשלומים חודשי המתבסס על המידע שהתקבל בחקירה. מדובר בפרוצדורה הדורשת נבירה מעמיקה ולעיתים אפילו סיזיפית למדי, בתמונת המצב הכלכלית של החייב ותוצאותיה עשויות להיות קריטיות עבורו. לפיכך, נדרשת היערכות והכנה איכותית מראש מצדו. על מנת להכיר את ההליך ולדעת קצת יותר על המצפה לך במסגרת חקירת יכולת, רצוי שתקרא בעיון את השורות הבאות.   

מהי חקירת יכולת?

חקירת יכולת נועדה לעמוד על יכולתו הכלכלית של החייב בתיק ההוצאה לפועל לשלם את חובו. על פי החוק, רשם ההוצאה לפועל יכול לבצע חקירת יכולת מיוזמתו, או לבקשת החייב או הזוכה בתיק. לחייב עניין מיוחד בביצוע החקירה, שכן ככל שלא שולם החוב ולא בוצעה חקירה, הרשם עשוי להכריז עליו כעל "בעל יכולת המשתמט מתשלום חובותיו". הכרזה שכזו עלולה להוביל להטלת סנקציות שונות כדוגמת הגבלה על דרכון ורישיון נהיגה, שימוש בכרטיס אשראי ועוד. בנוסף, חקירה איכותית יכולה להוביל לתוצאות רצויות עבור החייב, כדוגמת צו תשלומים הוגן שניתן יהיה לעמוד בו.

מי יכול ליזום חקירת יכולת?
  • רשם ההוצאה לפועל – יכול לזמן חקירת יכולת לחייב מיוזמתו, לבקשת החייב או הזוכה בתיק. 
  • הזוכה – הזוכה יהיה מעוניין בכך שתבוצע חקירת יכולת לחייב כדי להראות שלחייב יש יכולת כלכלית לפרוע את החוב. הזוכה רשאי בכל שלב לבקש מהרשם לבצע את חקירת היכולת לחייב בתיק. אם הזוכה לא הוזמן לחקירה שבוצעה, הוא רשאי לבקש ביצוע חקירה נוספת.
  • החייב – החייב ייקרא להתייצב לחקירת יכולת עם פתיחת התיק וקבלת האזהרה. עם זאת, בלא מעט מקרים הוא יהיה פטור מהתייצבות לחקירה, לדוגמה במקרים שבהם מוגשות כנדרש בקשה בטענת "פרעתי" או התנגדות לחוב.
כיצד ניתן לפנות לביצוע חקירת היכולת?

החייב יוכל לבקש לבצע חקירת יכולת במצב שבו הוא אינו מתנגד לעצם קיום החוב, אבל אין באפשרותו לשלם אותו במלואו או בהתאם לפריסת התשלומים שנקבעה. על מנת לבצע את חקירת היכולת ניתן לפנות ללשכת ההוצאה לפועל במסגרת זמנים קבועה (לרוב תוך 21 ימים מיום שהומצאה האזהרה על פתיחת התיק). בפניית החייב, יהיה עליו להגיש בקשה לצו תשלומים על פי הסכום החודשי אותו הוא מבקש לשלם, או בקשה להכריז עליו כחייב מוגבל באמצעים. בנוסף, יידרש לחתום על כתב ויתור על סודיות, למלא שאלון יכולת מפורט ולהצהיר על הכנסותיו מנכסים ועיסוקים, הוצאות שוטפות ועוד וכן לצרף שורה ארוכה של מסמכים ואסמכתאות כדוגמת תלושי משכורת, תדפיסי חשבונות בנק וקרנות, תדפיסי אשראי וכיו"ב.

צירוף תצהיר לחקירת יכולת

טרם חקירת היכולת ניתנת לחייב אפשרות להגיש תצהיר לחקירת היכולת המפרט את יכולותיו הכספיות. לצורך כך יהיה עליו למלא שאלון יכולת מפורט, להצהיר על הכנסותיו מנכסים ועיסוקים והוצאות שוטפות ולצרף מסמכים רלוונטיים כדוגמת תלושי משכורת, תדפיסי חשבונות ואשראי וכיו"ב. הגשת תצהיר משפטי איכותי ומהודק יאפשר לרשם לקבל החלטה על בסיס התצהיר בלבד, ללא צורך אפילו בנוכחות החייב.

ומהו השלב הבא אחרי הגשת הבקשות והמסמכים?

לאחר שיוגשו כלל המסמכים, הבקשות והטפסים הנדרשים, הרשם עשוי להסתפק בהם ולתת את החלטתו לצו תשלומים או החלטה אחרת. אולם, ייתכן שהחייב יוזמן לדיון שיתקיים בנוכחותו בלבד או בנוכחות שני הצדדים. הרשם יכול גם לזמן עדים וכן לדרוש מהחייב להגיש מסמכים נוספים. הדיון יכול להתקיים בדלתיים פתוחות או סגורות, על פי החלטת הרשם, אך לרוב יתנהל בדלתיים סגורות במטרה לשמור על כבודו ופרטיותו של החייב. לבסוף, הרשם ייתן את החלטתו, שיכולה להיות צו תשלומים על פי יכולת החייב – כפי שעלתה מהליך חקירת היכולת, הצהרה על החייב כ״חייב מוגבל באמצעים״ וכן צו לאיחוד תיקים

מה משפיע על החלטת הרשם בתום חקירת היכולת?

חקירת יכולת המתנהלת בפני רשם ההוצאה לפועל נערכת לרוב חצי שעה עד שעה במהלכה בוחן הרשם את הממצאים השונים המובאים לפניו ביחס למצבו הכלכלי של החייב והוא עשוי לשאול את החייב מספר שאלות. לרוב יילקחו בחשבון במסגרת החלטת הרשם:

  • הכנסות החייב ובת/בן זוגו – בהתאם למובא בתלוש המשכורת, תדפיסי חשבון הבנק וכדו׳. 
  • הוצאותיו השוטפות של החייב – ככלל, רשם ההוצאה לפועל יקפיד לאפשר קיום בכבוד עבור החייב ובני משפחתו מסגרת זו יילקחו בחשבון ילדיו הקטינים של החייב אשר תלויים בו.
  • הוצאות חיוניות – למשל במצב בו החייב או מי מבני משפחתו התלויים בו נזקקים לטיפול רפואי יקר חריגות אלו יזכו להתחשבות בכפוף להצגת האסמכתאות הנדרשות.
  • רמת החיים של החייב – תיבחן על פי פירוט הוצאותיו, דירת המגורים של המשפחה, רכב, תשלומים על שירותים שונים וכו׳.
  • אופן יצירת החוב והתנהלות בתיק ובחקירה – תום ליבו של החייב ביצירת החוב, התנהלות רשלנית וכן התנהלותו של החייב מאז פתיחת התיק ואף בעת חקירת היכולת עצמה ישפיעו על מידת נכונותו של הרשם לבוא לקראת החייב.
כיצד אוכל להיות מוכן לחקירת יכולת?

כאמור, לתוצאות חקירת היכולת השפעה מכרעת עבור החייב. מאחר שהליך החקירה הוא הליך פולשני ומכביד באופיו, נדרשת הכנה יסודית. על החייב להכיר את שאלון היכולת, לאסוף את הפרטים הנדרשים בו ולקבץ את המסמכים הרבים. בנוסף, חשוב להיות מוכן להתמודד עם החקירה בעל פה – סיטואציה מלחיצה עבור מי שאינו מורגל בה – על מנת שתהיה תואמת לפרטים שנמסרו ותשרת את האינטרסים של החייב. ליווי משפטי מקצועי ואיכותי חיוני ביותר בשלב זה מפני שהוא עשוי להכריע את הכף בדבר היכולת של החייב לפרוע את החוב ולסיים את הליך ההוצאה לפועל בצורה חלקה ככל הניתן.

 

משרד הופמן רוז מעניק ייעוץ וליווי מקצועי ואישי לחייבים בהליכי הוצאה. 

אל תיתפס לא מוכן! קבע עם המומחים שלנו פגישת ייעוץ חינם. 

 

על המחבר

צביקה הופמן

לאחר סיום לימודיו לתואר ראשון במשפטים (LL.M) בקריה האקדמית אונו, התמחה צביקה בתחומי המשפט האזרחי – הוצאה לפועל, נזיקין, תעבורה ועוד. עו"ד הופמן חבר מן המניין בלשכת עורכי הדין בישראל. צביקה דובר עברית ואנגלית.

תגובה אחת על ““כיצד מתכוננים לחקירת יכולת בהוצאה לפועל?”

כתיבת תגובה

האימייל לא יוצג באתר. שדות החובה מסומנים *