אנו נשאלים לא פעם על ידי חייבים מהו ההליך הטוב ביותר – ניהול תיקי הוצאה לפועל, או פנייה להליך של פשיטת רגל. ואכן, לא ניתן להתעלם מהדמיון בין ההליכים – בשניהם עומד חייב אל מול נושה או נושים, בשניהם מתנהל הליך משפטי שבמסגרתו נעשה ניסיון לגבות חוב או חובות, בשניהם מוטלות לעיתים הגבלות על החייב ועל נכסיו. עם זאת, מדובר בפרוצדורות אחרות מהותית, בעלות מטרה שונה, שממנה נגזרות גם השלכות ותוצאות אחרות. חשוב לדעת כי לאור הרפורמה שיצר חוק חדלות פירעון ושיקום כלכלי, הליכי פשיטת רגל שנפתחו לאחר 15.9.2019 יתנהלו על פי חוק חדלות פירעון החדש והם שונים לפיכך בהיבטים רבים מהליכי פשיטת הרגל שקדמו לו. כדי לשפוך מעט אור על ההבדלים בין פשיטת רגל על פי חוק חדלות פירעון החדש והוצאה לפועל נסקור כעת את הדומה והשונה בהליכים.
מטרת ההליך – לאן "חותר" כל אחד מההליכים?
זהו ככל הנראה ההבדל החשוב ביותר בין ההליכים מפני שהוא משליך גם על התנהלות ההליך כולו, סיומו ותוצאותיו. הליך ההוצאה לפועל שם במרכז את החוב. כלומר, הוא הליך שמטרתו להביא לגביית החוב שמהווה את הבסיס לתיק, במלואו. לעומתו, הליך פשיטת הרגל עוסק בשתי תכליות עיקריות השלובות זו בזו – והן:
- מיצוי האפשרויות לגבות את החוב.
- פתיחת דף חדש ב"חייו הכלכליים" של החייב.
חוק חדלות פירעון ושיקום כלכלי החדש הציב במרכז ההליך את המטרה לסייע בשיקום הכלכלי של החייב ולסייע לו להשתלב מחדש בצורה הטובה ביותר במרקם החיים הכלכלי. בנוסף, החוק נותן כלים שנועדו לסייע בהגדלת שיעור הסכום מתוך החוב שייפרע בפועל לנושים. בהנחה שההליך יתנהל כמצופה, החייב יעבור הליך של הדרכה פיננסית מלווה ובסיומה יינתן גם צו הפטר, אשר יפטור את היחיד בהליך מחובותיו הקודמים.
אופן פתיחת ההליך – מי פותח בהליך וכיצד?
הליך הוצאה לפועל מתחיל בבקשה לפתיחת תיק שמוגשת ללשכת ההוצאה לפועל על ידי הזוכה בהתבסס על חוב מוגדר שיש לחייב כלפיו – פסק דין לטובתו, שטר כדוגמת שיק שלא כובד וכיו"ב.
הליך פשיטת רגל על פי חוק חדלות פירעון החדש נפתח בבקשה לקבלת צו לפתיחת הליכים שיכול להגיש החייב עצמו, נושה או היועץ המשפטי לממשלה. הדרך להגיש את הבקשה משתנה כתלות בזהות מגיש הבקשה ובסכום סך החובות:
- בקשה לצו לפתיחת הליכים ליחיד שסך חובותיו עולה על 150,000 ₪ – תוגש לממונה על הליכי חדלות פירעון ושיקום כלכלי.
- בקשה לצו לפתיחת הליכים של יחיד שסך חובותיו אינו עולה על 150,000 ₪ – תוגש לרשם ההוצאה לפועל.
- בקשת הנושה ובקשת היועץ המשפטי לממשלה לצו לפתיחת הליכים – יוגשו לבית המשפט.
הרשות האחראית – ההוצאה לפועל אל מול הממונה על הליכי חדלות פירעון
הליך גביית חוב בהוצאה לפועל מתנהל על ידי לשכת ההוצאה לפועל והרשם בתיק. לרוב פעולות הגבייה בתיק ההוצאה לפועל נעשות ביוזמת הזוכה ובאישור רשם ההוצאה לפועל. מדובר בהליך של אכיפה וגבייה שקבועות לו פרוצדורות נפרדות וייחודיות במסגרת חוק ההוצאה לפועל. החוק קובע גם את מסגרת שיקול הדעת של רשם ההוצאה לפועל ביחס לכל פעולה המבוצעת בתיק.
ביחס להליכי פשיטת רגל, מוסד הממונה על הליכי חדלות פירעון ושיקום כלכלי, אשר כונה בעבר ״כונס הנכסים הרשמי״, הוא הממונה על פי חוק להעניק את צו פתיחת ההליכים ליחיד החייב. תפקידו של הממונה על הליכי חדלות פירעון הוא לפעול לשמירה על התקינות, היעילות, וההגינות של ההליכים לפי חוק חדלות פירעון ושיקום כלכלי ולשמור על האינטרס הציבורי בהליכים אלה. בכלל זה, עליו לפקח על התנהלות הנאמנים בהליך, לנהל את הליכי חדלות הפירעון של יחידים וכן לאסוף מידע הנוגע להליכי חדלות פירעון לשם ניתוח ומחקר.
אילו הגבלות מוטלות על החייב בהליך?
במסגרת הליכי הוצאה לפועל אין חובה שיוטלו הגבלות על החייב. במקרים שונים, במטרה להפעיל לחץ על החייב לשלם את החוב או במצבים דוגמת איחוד תיקים והכרזה על החייב כמוגבל באמצעים מוטלות על החייב הגבלות שונות ובין היתר – עיכוב יציאה מהארץ, לקוח מוגבל מיוחד בבנק, הגבלות על שימוש בכרטיס חיוב וכו׳. חשוב לציין, שבהליכי הוצאה לפועל כל זוכה פועל לגביית החוב בתיק הפרטני ולכן פעולות הגבייה הופכות לאגרסיביות והזוכים ממהרים לפעול בראיית "מרוץ" לגביית החוב. שכן, כל זוכה שמצליח "לתפוס" נכסים/כספים מקדם את גביית החוב הפרטני שלו.
לעומת זאת, בהליכי פשיטת רגל החדשים, עם מתן הצו לפתיחת הליכי חדלות פירעון מוטלות על החייב אוטומטית הגבלות שונות שמטרתן העיקרית מניעת הגדלת החוב והבטחת התנהלות ההליך באופן תקין ומיטבי. ההגבלות המוטלות בהליך כוללות, בין היתר, צו עיכוב יציאה מן הארץ, הגבלה על החזקה או קבלה של דרכון ישראלי או תעודת מעבר והגבלה על הארכת התוקף שלהם, הגבלה כלקוח "מוגבל מיוחד" בבנק, הגבלה על שימוש בכרטיסי חיוב וכן, הגבלה על מעורבות (הקמה או השתתפות) בתאגיד חדש. במקרים מסוימים ניתן יהיה להגיש בקשה להסרת הגבלה. בהליך זה הגבייה מבוקרת על ידי בית המשפט והזוכים לא יכולים לפעול באופן עצמאי אלא באישור בית משפט לכל פעולה, דבר אשר יוצר הגנה לחייב מעיקולים והגבלות ובכך גורם להבראה כלכלית של החייב.
סיום ההליך – איך זה נגמר?
מפני שתכלית כל אחד מההליכים – הוצאה לפועל ופשיטת רגל – שונה, גם מה שנתפס כסיומם של ההליכים שונה. הליכי הוצאה לפועל מסתיימים עם סגירת התיק. הסגירה נעשית על פי בקשת הזוכה בתיק או כאשר שולם מלוא החוב וכל עוד לא נגבה מלוא החוב, ההליך נמשך. לעיתים מדובר בשנים רבות מאוד.
בהליך פשיטת הרגל החדש, במסגרת השאיפה לשקם את החייב, הסכום שייקבע לתשלום עבור החייב ייפרס לכל היותר לשלוש שנים, למעט מקרים חריגים. על יתרת החוב החייב יקבל הפטר וכך יוכל לפתוח בדף כלכלי חדש כבר בעתיד הנראה לעין.
משרד הופמן רוז בעל ניסיון עשיר בליווי וייעוץ לחייבים בהוצאה לפועל ובהליכי פשיטת רגל.
פנה אלינו עוד היום לפגישת ייעוץ חינם
