בספטמבר 2015 נכנס לתוקף תיקון מס' 47 לחוק ההוצאה לפועל – מתן הפטר לחייב מוגבל באמצעים. התיקון, שנקבע כ"הוראת שעה" למשך שלוש שנים, מוכר יותר בשמו "חוק השמיטה". בדומה לשמיטה על פי המסורת היהודית, חוק השמיטה נועד לסייע לחייבים מוגבלים באמצעים, שאינם בעלי נכסים, העומדים בצו חיוב התשלומים, לקבל הפטר מחובותיהם, במטרה לאפשר להם להשתקם ולצאת לדרך חדשה. הרפורמה של חוק השמיטה יצרה שינוי במצב החוקי בישראל ואפשרה לראשונה מסלול אלטרנטיבי לקבלת הפטר, במסגרת הליך ההוצאה לפועל עצמו, וללא צורך בפנייה נפרדת להליך פשיטת רגל.
למי נועד חוק השמיטה?
השינוי שהוביל חוק השמיטה נועד לסייע לחייבים המצויים במשך שנים בהליכי הוצאה לפועל ומשלמים סכום חודשי קבוע על פי צו תשלומים, אשר לרוב אינו מגיע אפילו לכדי כיסוי הריביות הנצברות בתיק. חייבים רבים שכאלה אינם מצליחים במשך שנים לפרוע את חובם ההולך ותופח והוא נותר כעול מכביד ללא תכלית, שכן כיסוי החוב והשתחררות מכבליו אינם ריאלים.
חייבים אשר הוכרזו כ"חייבים מוגבלים באמצעים" במערכת ההוצאה לפועל והם עומדים בתנאי הסף שקובע החוק, זכאים להגיש בקשה למתן הפטר. ההפטר שניתן במסגרת ההליך מביא למחיקת חובות בהוצאה לפועל וחובות שאינם במערכת ההוצאה לפועל, זאת פרט לחובות שאינם בני הפטר כדוגמת מזונות, משכנתא, נזק בלתי קצוב, וקנס פלילי או מנהלי.
מהם התנאים לקבלת ההפטר?
החוק קובע רשימה של תנאים מצטברים שצריכים להתקיים ביחס לחייב ותיק ההוצאה לפועל לשם קבלת ההפטר:
- חייב מוגבל באמצעים מעל ארבע שנים רצופות – החייב הוכרז כ"חייב מוגבל באמצעים" בהוצאה לפועל ונותר בסטאטוס הזה במשך ארבע שנים לפחות.
- אין לחייב נכסים בעלי ערך שניתן להיפרע מהם – לחייב אין נכסים שניתנים לעיקול, מכירה או מימוש בדרך אחרת, למעט משכורת או הכנסה אחרת שהוא זכאי לה.
- סכום החוב אינו גבוה מ- 800,000 ₪ – בעת הגשת הבקשה, רשם ההוצאה לפועל יבחן את כלל החובות של החייב, כולל חובות שלא במסגרת ההוצאה לפועל וחובות שאינם בני הפטר. אם סכום כולל זה גבוה מ- 800,000 ₪, לא ניתן יהיה לקבל את ההפטר והבקשה תידחה.
- בוצע תשלום סדיר של צו החיוב בתשלומים ב-3 שנים האחרונות – החייב עמד בצו התשלומים שנקבע לו בהוצאה לפועל בשלוש השנים האחרונות שקדמו להגשת הבקשה להפטר.
- לא התנהלו הליכי פשיטת רגל בחמש השנים האחרונות – לא מתנהל ביחס לחייב הליך פשיטת רגל פעיל, אין בקשה תלויה ועומדת ביחס אליו בהליכי פשיטת רגל ואף לא התנהל הליך שהתקבל או נדחה בפשיטת רגל, במהלך חמש השנים שקדמו להגשת הבקשה.
חשוב לזכור שמתן ההפטר נתון בסופו של דבר לשיקול דעתו של רשם ההוצאה לפועל, שרשאי על פי החוק לחרוג מחלק מהתנאים או לתת משקל לגורמים נוספים.
כיצד מגישים בקשה לקבלת הפטר?
בקשות לקבלת הפטר על פי חוק השמיטה ניתן להגיש עד תחילת חודש ספטמבר 2018. את הבקשה ניתן להגיש לאחת משש לשכות ההוצאה לפועל שנקבעו לצורך מסלול ההפטר – באר שבע, ירושלים, קריות, נצרת, תל אביב או נתניה – על פי המחוז בו מתנהל תיק האיחוד. אל הבקשה יש לצרף מסמכים המעידים על מצבו הכלכלי של החייב ועמידתו בתנאים לקבלת ההפטר, כדוגמת תדפיסי חשבונות בנק, תלושי משכורת וכיו"ב. כמו כן, מצורפים לבקשה תצהיר וכתב ויתור סודיות מצד החייב. רשם ההוצאה לפועל יערוך בחינה ראשונית של הבקשה ואם יסבור כי התקיימו התנאים לקבלת ההפטר, הוא יורה על פתיחת תיק הפטר.
מהם השלבים הבאים בהליך?
בשלב זה, ייעשה פרסום על פתיחת תיק ההפטר ויעודכנו הנושים, כך שהם יוכלו להגיש את התנגדויותיהם למתן ההפטר. לאחר מכן יתקיים דיון בלשכת ההוצאה לפועל שמטרתו לבצע חקירת יכולת לחייב, שלאחריו תתקבל החלטה סופית האם יינתן צו ההפטר. אישור הבקשה יוביל לקבלת הפטר על החובות שצוינו בבקשה. דחיית הבקשה תוביל להמשך התנהלותו של תיק ההוצאה לפועל.
חייב מוגבל באמצעים בהליכי הוצאה לפועל? ייתכן שמגיע לך הפטר חובות!
צוות המומחים של הופמן רוז עומד לרשותך. פנה אלינו לפגישת ייעוץ חינם.
