בעבר, הליך פשיטת רגל יכול היה להתנהל במשך עשור ואף יותר מכך, זאת מבלי שיינתן בסיומו צו הפטר לחייב. לעומת זאת, כיום הליכים אלה מתנהלים במשך כ-4-5 שנים (תקופת המינימום הינה בת 18 חודשים), אשר במהלכן יהיה החייב מודע למשך הזמן הצפוי ולקריטריונים המפרידים בינו לבין קבלת צו הפטר.
בשלב הראשון, החייב, אשר לו חובות בסך מינימלי של 17,154 ש"ח, מגיש את בקשתו ובית המשפט יתן צו כינוס נכסים. לאחר מכן ובדומה למצב ערב כניסת הרפרומה לתוקף, יבחן כונס הנכסים הרשמי או מנהל מיוחד שימנה, את יכולתו הכלכלית של החייב לפרוע את חובותיו. בסיום בחינה זו, אשר תימשך עד 18 חודשים, תוצג לחייב תכנית פירעון הכוללת לוח זמנים מפורט בהתאם לממצאים אשר עלו במהלך חקירת יכולתו הכלכלית של החייב. עוד בהקשר זה יובהר, כי תכנית הפירעון, ככלל, תהא קצובה בזמן (כ-36 חודשים), ובמידה והחייב ישתף פעולה ויעמוד בדרישותיה במשך התקופה הקצובה – הלה יקבל צו הפטר מחובותיו. יתרה מכך יודגש, כי במידה וייקבע כי החייב נעדר יכולת פירעון, עשוי הדבר להוביל לקבלת צו הפטר מיידי, זאת בכפוף לתנאים מסויימים.
מרגע הכרת החייב כפושט רגל מוטלות על האחרון, ככלל, הגבלות קשות, אשר מטרתן להבטיח כי החייב יקיים את התחייבויותיו כלפי נושיו ולא יצבור חובות נוספים. בהתאם לסעיפים 42א ו-57א לפקודת פשיטת הרגל [נוסח חדש], תש"ם-1980 (להלן: "הפקודה"), ההגבלות הינן כדלהלן:
- שינוי הסטאטוס של פשוט הרגל ללקוח מוגבל מיוחד;
- הגבלת פושט הרגל משימוש בכרטיסי חיוב (למעט חריגים מסוימים);
- פושט הרגל לא יוכל לייסד תאגיד ולא יהיה בעל עניין בתאגיד, במישרין או בעקיפין (למעט חריגים מסוימים וקבלת אישור מראש);
- עיכוב יציאה מן הארץ (עם זאת, בתנאים מסוימים ניתן לאפשר לחייב לצאת לתקופה מהארץ לתקופה קצובה).
הרפורמה נועדה להביא ליעול ההליך של פשיטת רגל ויצירת וודאות לגורמים המעורבים. חשוב לציין כי וודאות זו באה לידי ביטוי במישורים הבאים:
- החייב ידע מתי ישתחרר מהמצב הקשה לו נקלע ומההגבלות הנלוות לכך.
- הנושים ידעו כמה כסף יוחזר להם ובאיזה מועד.
- בית המשפט, הכנ"ר והמנהלים המיוחדים ידעו את משך ההסדר והוראותיו.
חשוב להבהיר כי רפורמה זו חורטת על דגלה את החשיבות בסיוע לחייבים ואת הצורך בקיצור משמעותי של ההליך, אך לא בכל מחיר. למעשה, הרפורמה דורשת, ובצדק, כי החייב ישתף פעולה באופן מוחלט, יפעל בהתאם לתכנית הפירעון וימלא אחר יתר הדרישות הנלוות. במידה והחייב לא יעשה כן, "יצא" האחרון מתחומי הרפורמה ואופק שחרורו יתרחק.
חידוש נוסף אשר הגיע בעקבות הרפורמה, הוא מתן האפשרות לחזור בתשובה. בעבר, הברחת נכסים הייתה מהווה מכשול משמעותי בדרך לקבלת הפטר. לעומת זאת, כיום הרפורמה מעניקה לחייב כגון דא הזדמנות נוספת לסור מן הדרך הרעה ולדווח למנהל המיוחד על נכסים שהוברחו מנושיו. גילוי זה "ינקה" את חוסר תום הלב מההברחה אשר היה פוגע בעבר באפשרות לקבלת צו הפטר, כאמור לעיל. ברי לכל, כי פריבליגיה זו עשויה להביא לתועלת רבה לכל הגורמים המעורבים, שכן גילוי הנכסים המוסתרים יביא להגדלת מצבת הנכסים העומדים לפירעון.
כאן המקום לציין, כי בשנים האחרונות ניתן לראות מגמה כללית לפיה המדינה מעניקה לאנשים אשר חטאו בעבר, את ההזדמנות לחזור בתשובה. בין יתר הדוגמאות לכך ניתן את לציין את הליכי גילוי מרצון מול רשויות המס; מבצע מחזירים ציוד לצה"ל ועוד.
סיכום: הרפורמה בהליכי פשיטת רגל נועדה להביא לקיצור משמעותי של משך ההליכים ולסייע ביצירת וודאות ויעילות לכלל הגורמים המעורבים. עם זאת, על-מנת ליהנות מיתרונותיה של הרפורמה על החייב לשתף פעולה, לפעול באופן אקטיבי ולהיות ערני בכל רגע ורגע, החל מראשיתו של ההליך ועד לקבלת ההפטר. משרדנו, מעניק ייעוץ וליווי שוטף בניהול הליכים מסוג זה, תוך שימת דגש על יעילות ההליך ודיוק רב אשר נועדו להביא את ההליך לכדי סיום באופן המהיר והטוב ביותר, כך שלקוחותינו ישוחררו מההגבלות הקשות ויוכלו לשוב לחיים נורמטיביים.
