חוק חדלות פירעון ושיקום כלכלי שאמור להיכנס לתוקפו בספטמבר 2019 יוצר רפורמה מהותית בתחום חדלות הפירעון בישראל. מטרתו המוצהרת של החוק החדש היא לשים במרכז הליכי חדלות הפירעון את שיקומו של החייב. החוק קובע, בין היתר, מנגנונים מובנים להענקת הפטר מחובות ומעניק תשתית לקידום הסדרי חוב מוקדמים בחברות. לצד הצהרות אלה, שינויי משמעותי שטומן בחובו החוק מאיים להפוך את הליך פשיטת הרגל לפוגעני במיוחד עבור חייבים ובני משפחותיהם. ביטול חוק הגנת הדייר בפשיטת רגל צפוי לתת תמריץ לנושים להיפרע מדירות המגורים של חייבים פושטי רגל, אשר עלולים למצוא את עצמם ללא קורת גג.
מהו המצב בחוק כיום, טרם השינוי בחוק?
נכון להיום ועד כניסת חוק חדלות פירעון לתוקף, חוק הגנת הדייר מעניק הגנה לחייב שזכויותיו בדירת המגורים שלו עלולות לפקוע, כדוגמת מצב של פשיטת רגל. החוק קובע כי במקרה כזה הנכס יעבור לבעליו החדשים כאשר המחזיקים בנכס, כלומר, החייב ובני משפחתו המתגוררים עימו, יהפכו לדיירים מוגנים בדירה לשארית חייהם. השכירות המוגנת על מגבלותיה הרבות מרתיעה קונים רבים ובכך יורד משמעותית ערכה של דירת המגורים של החייב ביחס לשווי השוק הרגיל שלה, לעיתים עד כשליש משוויה בשוק חופשי. כל אלה הפכו את מימוש דירת החייב במסגרת הליכי פשיטת רגל להליך מסורבל ולא משתלם כלכלית וכפועל יוצא החוק סיפק עד כה הגנה טובה מאוד לחייבים מפני הפסד דירת המגורים במסגרת הליכי פשיטת רגל.
החריגים שהתפתחו עם השנים – משכנתה והערת אזהרה
על מנת לספק לעצמם הגנה מפני תחולת חוק הגנת הדייר הבנקים החלו לכלול בהסכמי המשכנתה שלהם סעיף במסגרתו מוותר הלווה על תחולת חוק הגנת הדייר במקרה של חוב משכנתה. הסעיף הזה אפשר לבנקים לפתוח בהליך הוצאה לפועל ולמכור את דירת המגורים של הלווה החייב באופן רגיל. בנוסף ליצירת החריג על ידי הבנקים, גם בתי המשפט בעשורים האחרונים פרשו את ההגנה של חוק הגנת הדייר על החייב בצמצום וקבעו כי היא תחול רק במקרים של רישום בטאבו ולא במקרים של הערת אזהרה רשומה.
מהו השינוי שיוצר חוק חדלות פירעון?
חוק חדלות פירעון ושיקום כלכלי שייכנס לתוקף בספטמבר 2019 מבטל למעשה את ההגנה על החייב מכוח חוק הגנת הדייר והיא לא תחול עוד בהליכי חדלות פירעון. עם הסרת ההגנה, דירת המגורים תוכל להימכר בשווי השוק המלא, דבר שצפוי כמובן לדרבן נושים לפעול להעמדת דירת המגורים למכירה. מדובר בפגיעה קשה ביותר בחייב ובבני משפחתו אשר עלולים למצוא את עצמם ללא קורת גג. לכן, השינוי החוקי הופך את הליך פשיטת הרגל להליך עם סיכון גבוה משמעותית ביחס למצב החוקי שקדם לחוק.
האם תהיינה הגנות כלשהן לאחר כניסת החוק לתוקף?
על אף השינוי הדרסטי, החוק החדש אינו מבטל לחלוטין את ההגנות על החייב. החוק מחייב לשקול את מידת התועלת לנושים אל מול הנזק הצפוי לחייב. בין היתר, יישקלו שיקולים כדוגמת גילו של החייב ושל בני משפחתו המתגוררים עימו, התאמת מקום המגורים לצרכים הבסיסיים של החייב ובהתחשב בנסיבות אישיות. כמו כן, נקבעה ברירת מחדל של ארבע שנות דיור חלופי, ובמקרים מסוימים גם מציאת תחליף מגורים לחייב לכל החיים. יחד עם זאת, בשונה מההגנה הקיימת כיום, ההגנות הללו אינן הופכות את מכירת הדירה בהליך פשיטת רגל ללא כדאית כלכלית ולכן השינוי צפוי להוביל לכך שדירת החייב אכן תימכר במסגרת הליכי פשיטת הרגל.
עורכי הדין בחברת הופמן רוז בעלי ניסיון רב בניהול הליכי חדלות פירעון.
פנה אלינו לפגישת ייעוץ חינם.
