הרעיון של התיישנות ביחס לחוב נועד לאזן בין האינטרסים של הנושה לעמוד על זכויותיו ולקבל את הכספים המגיעים לו לבין האינטרסים של חייב שהזמן החולף מייצר עבורו קשיים שונים בהתמודדות מול טענת החוב. כאשר מדובר בחוב פסוק, שנקבע תוקפו לאחר התדיינות משפטית והוא נפסק בפסק דין על ידי שופט, חוק ההתיישנות קובע שהתיישנות תחול רק לאחר 25 שנים במהלכן הנושה לא עשה דבר למימוש החוב. במקרים אחרים, תחול ההתיישנות כבר אחרי שבע שנים. מסגרת הזמנים הרחבה הקיימת בהליכי הוצאה לפועל יוצרת לא פעם מצב שבו חייבים מוצאים עצמם ניצבים בפני תיק חדש שנפתח על בסיסו של חוב ישן. יחד עם זאת, חוק ההתיישנות, הדין הישראלי והפסיקה מעניקים לחייב כלים להגן על זכויותיו.
על אילו אינטרסים נועד להגן חוק ההתיישנות על חובות?
חייב אשר חוב ישן כנגדו מתעורר לפתע לחיים עלול למצוא עצמו מתמודד עם קשיים שונים. אחת הבעיות המרכזיות בהתמודדות עם חוב שחלפו שנים מאז גיבושו היא שעם הזמן החייב עלול לאבד ראיות שהיו לטובתו ביחס לחוב או פירעונו. חוק ההתיישנות על חובות נועד להגן על החייב במצב זה. בנוסף, כחלק מהאינטרס הציבורי בקיומו של חוק ההתיישנות על חובות, הרעיון העומד בבסיסו גורס שעל מנת לאפשר לחייב להתנהל בצורה כלכלית סבירה מבלי לפגוע בגורמים שלישיים שקושרים איתו עסקאות עתידיות, יש צורך לתחום את התקופה בה ניתן לטעון לקיומו של חוב ולפעול לפירעונו. כמו כן, התפיסה היא כי מי שתובע את חובו או פועל למימושו לאחר זמן רב מחל כבר על זכויותיו ולכן פחות ראוי לכך שהמערכת תגן על זכויותיו.
באילו מקרים ניתן יהיה לטעון להתיישנות?
כאשר מדובר בתביעה כספית, במרבית המקרים חוק ההתיישנות יאפשר הגשת התביעה עד שבע שנים מהיום שנוצר. כאשר החוב המדובר הוא חוב פסוק, כלומר, חוב שניתן ביחס אליו פסק דין מתארכת תקופת ההתיישנות לצורך גביית החוב והיא עומדת כיום, על פי החוק, על 25 שנים. גם ביחס לתקופת זו, ההתיישנות תחול לאחר 25 שנים רק אם במהלך כל השנים הללו הנושה לא נקט פעולות או אמצעים כלשהם על מנת להביא לביצועו. כלומר, רק אם במשך 25 שנים או יותר מיום מתן פסק הדין, הזוכה ישב בחוסר מעש מוחלט ביחס לחוב, ניתן יהיה לטעון להתיישנות על פי החוק. במקרה של תיק הוצאה לפועל שנפתח מכוח שטר או שיק תקופת ההתיישנות עומדת על שבע שנים בלבד, מהיום שבו לכאורה חולל השטר.
האם ישנם אמצעים נוספים להתמודד עם חוב ישן?
חוק ההתיישנות מוגבל יחסית מבחינת תחולתו על חובות פסוקים. יחד עם זאת, רשמים ושופטים מעניקים משקל להתנהלותו של הזוכה בייחוד באמצעות חובת תום לב. הניסיון בהליכי הוצאה לפועל מוכיח כי השתהות לא סבירה מצד הזוכה ביחס לגביית חוב נשקלים לחובתו של הזוכה ולזכותו של החייב. במקרים בהם נמצא שחוסר תום לב או שיהוי מצד הזוכה פגעו באינטרס של החייב, כדוגמת צבירת הפרשי ריבית והצמדה גדולים או קשיים באיתור ראיות לצורך טענת פרעתי או התנגדות, רשמים ושופטים העבירו את נטל ההוכחה בדיון לידי הזוכה, צמצמו את החוב ובמקרים מסוימים אף בטלו את החוב כולו.
סבור שהתיק כנגדך התיישן או הושהה בניגוד לחוק? אל תתמהמה!
קבע עוד היום פגישה עם המומחים של הופמן-רוז.
