במשך עשורים רבים הסדירה פקודת פשיטת הרגל [נוסח חדש], תש"ם-1980, לצד תקנות פשיטת הרגל, את דיני פשיטת הרגל לאדם הפרטי בישראל. פקודת פשיטת רגל עוסקת במצב שבו חייב שהוא אדם פרטי אינו יכול לשלם את חובותיו, כלומר, הפך חדל פירעון. במסגרת הפקודה נקבע הליך המתקיים בבית המשפט, במסגרתו שילם החייב חלק מחובותיו ולאחריו קיבל פטור מתשלום יתרת החובות. בספטמבר 2019 נכנס לתוקפו חוק חדלות פירעון ושיקום כלכלי, התשע"ח-2018, אשר החליף את פקודת פשיטת הרגל והוא מאגד תחתיו כיום את הליכי חדלות הפירעון, הן עבור חייבים פרטיים והן עבור תאגידים. הליכים שנפתחו לפני 15.9.2019 יתנהלו לפי פקודת פשיטת רגל ואילו הליכים שנפתחו ויפתחו לאחר מכן, מוסדרים באמצעות חוק חדלות פירעון החדש.
מעוניין בפרטים נוספים על הפשיטת רגל? <<פנה אלינו לפגישת ייעוץ חינם.>>
מהי מטרת הליך פשיטת הרגל?
פשיטת רגל היא סטאטוס המתאים לאדם שהוא חדל פירעון – כלומר, המשאבים והנכסים העומדים לרשותו אינם מאפשרים לו לפרוע את החוב. מטרותיו המרכזיות של ההליך הן:
- מיצוי האפשרויות לגבות את החוב – ובין היתר, כינוס נכסיו של החייב והוצאת ניהולם מידיו במטרה לאפשר חלוקה מיטבית ומוסדרת שלהם לטובת הנושים וצמצום היקף החוב.
- התחלה כלכלית חדשה לחייב – לאפשר לחייב התחלה חדשה מבחינה כלכלית באמצעות מתן פטור מחובותיו ומתן הכשרה כלכלית מתאימה במסגרת תוכנית שיקום לחייב.
בחוק החדש מוגדרות בצורה מפורשת מטרות החוק והן להביא ככל האפשר לשיקומו הכלכלי של החייב, להשיא את שיעור החוב שייפרע לנושים ולקדם את שילובו מחדש של החייב במרקם החיים הכלכליים. מבחינה זו, חוק חדלות פירעון, בשונה מפקודת פשיטת רגל, שם בחזית ההליך את חשיבות השיקום הכלכלי של החייב, דבר המתבטא גם בשמו של החוק.
כיצד ניתן לקבל הפטר בהליך פשיטת רגל?
התפיסה בבסיס הליך פשיטת הרגל דורשת איזון אינטרסים בין אלה של החייב לאלה של הנושים. החייב זקוק להפטר על מנת לסיים את ההשתעבדות לחוב ולהתחיל מחדש ומנגד ניצבת הפגיעה בזכות הקניין של הנושים שלא יוכלו להיפרע מהחייב במלוא החוב. לצורך יצירת האיזון בית המשפט בהליך בוחן את עמדת הנושים, הנאמן ותסקיר כונס הנכסים. לצד כל אלה נבחן גם תום ליבו של החייב, הן לפני הליך פשיטת הרגל והן במהלכו. במסגרת זאת יבחנו התנהגותו של החייב, קיום חובותיו, עמידה בתשלומים חודשיים, שיתוף פעולה עם כונס הנכסים והנאמן, הגשת דוחות ועוד.
מהם עיקרי השינויים מפקודת פשיטת רגל לחוק חדלות פירעון החדש?
- הגבלת תקופת התשלומים – בהליכים המתנהלים על פי חוק חדלות פירעון החדש, לנוכח השאיפה לשקם את החייב, התשלום שנקבע עבורו ייפרס לכל היותר לשלוש שנים, למעט מקרים חריגים. על יתרת החוב החייב יקבל הפטר וכך יוכל לפתוח בדף כלכלי חדש כבר בעתיד הנראה לעין.
- צמצום הקדימות לנושים חזקים – החוק החדש מפחית את היקף דין הקדימה שניתן למדינה בחלוקת נכסי החייב וכן, קובע כי 25% מהנכסים המשועבדים בשעבוד צף, קרי, הבנקים, יועברו לטובת הנושים הכללים, שהם לרוב נושים קטנים יותר כדוגמת ספקים ולקוחות של החייב.
- בתי המשפט שידונו בהליכי פשיטת רגל ופירוק חברות – על פי פקודת פשיטת רגל, באופן היסטורי מי שדן בהליכי חדלות פירעון היה בית המשפט המחוזי, בין אם מדובר בהליכים של אדם פרטי או תאגיד. על פי חוק חדלות פירעון ושיקום כלכלי, בית המשפט המחוזי דן בהליכי חדלות פירעון של תאגידים בלבד. הליכי פשיטת הרגל של חייבים יחידים עברו להתנהל בבית משפט השלום או מול רשם ההוצאה לפועל, כתלות בסכום החוב.
משרד הופמן רוז בעל ניסיון רב בליווי ומתן ייעוץ לחייבים בהליכי פשיטת רגל.
פנה אלינו עוד היום לפגישת ייעוץ חינם.
