דנו לא פעם ב"סל ההגבלות" המרחף כחרב מעל ראשיהם של חייבים רבים בהוצאה לפועל. הפעם נרצה לדון בהגבלה נוספת, שמהותה העמומה מוסיפה לתדמית המאיימת במיוחד שלה – הגבלה על חשבון הבנק. בדומה להגבלות אחרות כדוגמת עיכוב יציאה מהארץ או הגבלות על רישיון הנהיגה, רשם ההוצאה לפועל מוסמך להטיל על חייב שאינו משלם את חובו גם הגבלות הנוגעות לניהול חשבון בנק. חייבים בהוצאה לפועל עשויים במקרים רבים להתמודד עם הגבלת חשבון הבנק והשלכותיה של ההגבלה. בשל כך, רצוי לדעת מה זה חשבון מוגבל, להבין את השלכות ההגבלה וכן לדעת מהן הדרכים להתמודד עימה. בשורות הבאות ננסה לספק הסברים ותשובות לשאלות הנפוצות.
לצוות המומחים שלנו ניסיון רב בהענקת ליווי וסיוע משפטי לחייבים בהליכי הוצאה לפועל.
מעוניין בהסרת הגבלות שהוטלו עליך? <<פנה אלינו לפגישת ייעוץ חינם>>
אילו סוגי חשבונות מוגבלים בבנק קיימים?
- הגבלה רגילה – הגבלה רגילה על חשבון הבנק מתרחשת כאשר בתקופה של 12 חודשים נמשכו על החשבון עשרה שיקים או יותר ללא כיסוי. במצב כזה החשבון יוגדר כמוגבל ויישאר כזה למשך שנה. חשוב לדעת כי במצב בו טרם חלפו 15 ימים בין השיק הראשון שסורב לזה האחרון, הבנק יראה בכך אירוע חד פעמי ולא תבוצע הגבלה על חשבון הבנק.
- הגבלה בנסיבות מחמירות (״הגבלה חמורה״) – זוהי הגבלה שנועדה לשמש להרתעה ומניעה נוקשים יותר במקרה של לקוח מוגבל ״חוזר״. לכן, במצב שבו חשבון בנק נוסף של הלקוח הוגבל במהלך תקופת 12 חודשי ההגבלה או חשבון כלשהו על שמו הוגבל בתוך תקופה של 3 השנים שלאחר סיום ההגבלה הראשונה, חשבונותיו יוגבלו ב״הגבלה חמורה״. ההגבלה זו תהיה בתוקפה למשך 24 חודשים.
- הגבלה בנסיבות מיוחדות (״מוגבל מיוחד״) – חייבים שהוגבלו על ידי רשמי ההוצאה לפועל במסגרת הליכים שננקטו בעניינם לצורך גביית חובות, חייבים שהוגבלו על ידי המרכז לגביית קנסות, אגרות והוצאות במסגרת הליכי גביית חובות לרשויות ממשלתיות ולגופים ותאגידים נוספים וכן, סרבני גט שהוגבלו על ידי בית דין רבני, יוגדרו לקוחות מוגבלים בנסיבות מיוחדות. במקרים אלה ההגבלה עשויה לחול לתקופה שבין שנה אחת ל-5 שנים.
מהן ההגבלות על "חשבון מוגבל"?
הגבלות המוטלות על חשבון הבנק נעשות על בסיס חוק שיקים ללא כיסוי, כאשר ההבדלים הנוגעים לסוג ההגבלה הספציפית והמשך שלה קבועים ומוגדרים בחוק שיקים ללא כיסוי ותלויים בעיקר בגורם להטלת ההגבלה. ככל שזה נוגע להליכי הוצאה לפועל, מדובר בהגבלת "לקוח מוגבל מיוחד" והיא שונה בכמה פרטים מהותיים מההגבלה ה"רגילה" שמטיל החוק. ככלל, ההגבלה המרכזית המוטלת במסגרת הגבלתו של החשבון היא ההגבלה על משיכת שיקים ממנו.
מה המשמעות של להיות "לקוח מוגבל מיוחד"?
חייב בהוצאה לפועל אשר הוטלה עליו הגבלה על ידי רשם ההוצאה לפעול והפך מכוחה ל"לקוח מוגבל מיוחד", יהיה מוגבל לעשיית שימוש בשיקים בכלל חשבונותיו ובכלל הבנקים השונים. בין היתר, במהלך תקופת ההגבלה לא יונפקו עבורו פנקסי שיקים, לא יפרעו שיקים ולא ניתן יהיה לפתוח חשבון בנק חדש המאפשר משיכת שיקים. תוקף ההגבלה יהיה בהתאם להחלטת הרשם אך לא יעלה על חמש שנים.
באילו מקרים רשם ההוצאה לפועל רשאי להגביל את החייב בבנק?
- החייב הובא בפני הרשם שקבע שהוא בעל יכולת המשתמט מתשלום החוב.
- במצב שבו החייב לא הובא בפני הרשם, יוטלו ההגבלות באחד משני המקרים הבאים:
- החוב עולה על 2,500 ₪ וחלפה חצי שנה ממועד המצאת האזהרה בתיק.
- החוב עולה על 500 ₪ וחלפה שנה ממועד המצאת האזהרה בתיק.
- החוב הוא חוב מזונות לבן או בת הזוג של החייב, ילדו או ההורה שלו. לא כולל חובות מזונות שגובה המוסד לביטוח לאומי לפי חוק המזונות (הבטחת תשלום).
- החייב הוכרז על ידי רשם ההוצאה לפועל כחייב מוגבל באמצעים.
אילו השלכות נוספות יש לחשבון בנק מוגבל?
פרט להשלכות הישירות החלות על לקוח מוגבל בבנק ישנן גם השלכות עקיפות אשר עשויות להתלוות להטלת ההגבלה:
- ביטול כרטיס אשראי – החוק אינו אוסר על הבנקים להנפיק כרטיס אשראי ללקוח מוגבל אך אינו אוסר על הבנק מלבטל כרטיס שהנפיק. ביטול שכזה נעשה לרוב במסגרת ההחלטות העסקיות של הבנק בשל מצבו הכספי של לקוח מוגבל.
- כרטיס חיוב (דביט) – על פי הוראות ניהול בנקאי תקין הבנק מחויב להנפיק לכל לקוח, לרבות לקוח מוגבל, כרטיס חיוב (דביט) לביצוע תשלומים באופן מידיי. חובה זו כמובן אינה חלה במקרים בהם רשם הוצאה לפועל אסר על הלקוח לעשות שימוש בכרטיסי חיוב לרבות כרטיס דביט.
- סירוב למתן אשראי – במסגרת שיקוליו העסקיים הבנק עשוי לסרב להעניק אשראי (הלוואות, משכנתא וכיו"ב) ללקוחות מוגבלים, וזאת גם לאחר סיום ההגבלה.
- מסירת מידע אודות ההגבלה – מידע אודות הגבלות מועבר ללשכות האשראי לפי חוק שירות נתוני אשראי ועשוי לעמוד לרשות נותני אשראי חוץ בנקאי ובתי עסק שונים.
כיצד ניתן להסיר הגבלה מחשבון הבנק?
כאשר חייב בהוצאה לפועל מוכרז כמוגבל בבנק ישנן מספר דרכי פעולה אפשריות על מנת להביא לסיום ההגבלה, כתלות בנסיבות ובסוג ההליך שהוביל להטלת ההגבלה. אחת האפשרויות היא פנייה לערעור אל בית המשפט. אם מדובר בתיק מזונות – יש להגיש ערעור לבית המשפט לענייני משפחה בתוך 15 ימים ממועד המצאת צו ההגבלה או החלטת הרשם לחייב. אם החוב אינו בענייני משפחה ולא ניתן מראש רשות ערעור על הצו, ניתן להגיש בקשת ערעור לבית משפט השלום בתוך 20 ימים ממועד המצאת הצו או ההחלטה לחייב. במצב בו רשם ההוצאה לפועל נתן רשות ערעור, ניתן להגיש ערעור לבית משפט השלום בתוך 20 יום ממועד המצאת הצו או ההחלטה לחייב.
בנוסף, ניתן להגיש במסגרת התיק בקשה לחקירת יכולת ולפריסת תשלומים. בבחירה בנתיב הזה יהיה על החייב להוכיח כי בכוונתו לפרוע את החוב. אפשרות נוספת תהיה לפנות בבקשה להסרת ההגבלות. טעמים כדוגמת קשיים כלכליים צפויים עבור החייב והתלויים בו וכן חשש להתדרדרות במצבו הכלכלי, פגיעה בפרנסה ושקיעה בחובות נוספים בעקבות ההגבלות וכדו', עשויים להכריע את הכף לטובת הסרת ההגבלה.
לצוות המומחים שלנו ניסיון רב בהענקת ליווי וסיוע משפטי לחייבים בהליכי הוצאה לפועל.
מעוניין בהסרת הגבלות שהוטלו עליך? פנה אלינו עוד היום לפגישת ייעוץ חינם.
