מבקשי מקלט – זכויות, חובות והמידע שביניהן

נכון לשנת 2017 חיים בישראל כ-40,000 מבקשי מקלט. אבל תמונת המצב הזו איננה ייחודית לישראל. מדי יום נמלטים אנשים רבים ממלחמות, עוני ורדיפות שלטוניות במדינות מוצאם ומבקשים למצוא מקום בטוח בגבולות מדינה אחרת. מדובר לצערנו בתופעה חובקת עולם ומוכרת שנים רבות והיא מעוררת מאז ומעולם שאלות הומניטאריות, מוסריות ומשפטיות. ישראל, בדומה למדינות רבות, חתומה על אמנת האו"ם בדבר מעמדם של פליטים מאז שנת 1951, אך החוקים והנהלים הנוגעים להסדרת המעמד, הזכויות והחובות במדינה מתעדכנים ומשתנים מעת ולעת.

זקוק לייעוץ בנוגע למעמד מבקש מקלט? המומחים שלנו בהופמן רוז ישמחו להעניק לכם הכוונה, ליווי משפטי מקצועי ויחס אישי.

פנו אלינו לפגישת ייעוץ חינם!

אילו זכויות מעניקה האמנה?

האמנה בדבר מעמדם של פליטים נולדה בעקבות מלחמת העולם השנייה ומאורעותיה והיא נועדה להסדיר את מעמדו של הפליט במדינה אליה נמלט. האמנה כוללת הגדרה לשאלה מיהו פליט וכן הנחיות הנוגעות למעמדו וזכויותיו במדינה הקולטת. לצד ההנחיות האלה, האמנה משאירה חופש למדינות שחתמו עליה לקבוע את ההליכים הנדרשים בטיפול בפליטים, בדרך של חקיקה ונהלים שונים. על פי האמנה, פליט הוא מי שנמלט מארצו משום שהוא נרדף בה בגלל גזע, דת, לאום, השקפה מדיניות או השתייכות לקבוצה חברתית מסוימת. האמנה קובעת כי מדינה לא יכולה לגרש מי שהוכר כפליט או להחזיר אותו למדינות שבהן נשקפת סכנה לחירות שלו או לחייו.

"מבקש מקלט" או "פליט"?

כפי שאמרנו, האמנה מגדירה מי יוכל לקבל הכרה כפליט. מי שהגיש בקשה להיחשב ולקבל הגנה כפליט, מכונה בתקופת הביניים עד אישור (או דחיית) הבקשה – מבקש מקלט.

הבקשה למקלט צריכה להיות מוגשת לרשות האוכלוסין וההגירה בתוך שנה מיום כניסת המבקש לישראל. במסגרת הבקשה מבקש המקלט יצטרך להגיש לרשות מסמכים ולמלא טפסים הכוללים פרטים אישיים שונים וכן פירוט הנסיבות שהובילו אותו לבקש הכרה כפליט. לאחר הגשת הבקשה, הרשות תערוך סדרה של ראיונות על המבקש שעל בסיסן תתקבל או תידחה בקשתו.

זכויותיו של מבקש המקלט בהליך

• בחירת שפת הראיון – השפה הרשמית של מדינת המוצא או שפה אחרת המובנת לו וכן שימוש במתורגמן במקרה הצורך.
• בחירת מגדר המראיין – המבקש יכול לבחור שהמראיין והמתורגמן יהיו בני מינו.
• ייצוג משפטי – המבקש רשאי ליצור קשר עם נציג משפטי על פי בחירתו וכן עורך הדין שלו יכול ללוות אותו במסגרת שלבי ההליך.
• זכות לקבלת מידע – על אופן הגשת הבקשה, נוהל הטיפול בבקשות וכן על חובותיו וזכויותיו.
• זכות עיון מחדש בבקשה – במקרה שבו נדחתה הבקשה וחל שינוי בנסיבות, בממצאים או במסמכים שבידי מבקש המקלט.
• זכויות נוספות – למבקש המקלט זכות לקבל מידע מפורט בנוגע לדחיית הבקשה וכן זכויות נוספות במקרה של מעצר על ידי רשות האוכלוסין וההגירה, כדוגמת גישה סבירה לטלפון ולקבלת טיפול רפואי.

ומה לגבי אשרת עבודה?

הרוב המכריע של מבקשי המקלט בישראל אינם זוכים למעמד של פליטים בה והם שוהים בישראל על בסיס רישיון זמני שמעניקה להם רשות האוכלוסין וההגירה – "רישיון זמני לישיבת ביקור לפי סעיף 2(א)(5) לחוק הכניסה לישראל". זהו בעקרון רישיון שהייה ולא אשרת עבודה. אולם, אחרי לא מעט דיונים בנושא – כולל החלטת בג"צ והתחייבות המדינה – הוחלט כי ביחס למבקש מקלט שקיבל את הרישיון, לא ייאכף איסור ההעסקה על ידי המדינה. כלומר, אלא אם מצוין על הרישיון איסור ספציפי (על עבודה בכלל או על עבודה באזור מסוים), מבקש המקלט יוכל לעבוד והמעסיק רשאי להעסיק אותו. העסקת מבקש מקלט כפופה לחוקי העבודה בישראל ומקבילה לדרישות שבהעסקת עובד זר. למבקש מקלט ישנה זכות לשכר מינימום, תשלום דמי ביטוח לאומי, הפרשות לביטוח פנסיוני ועוד.