הליך פירוק חברה מהווה הליך מקביל לפשיטת רגל לאדם פרטי. מדובר בהליך שתכליתו כינוס הנכסים של החברה, מימושם וחלוקת התמורה שלהם בין נושי החברה, בהתאם לסדר הקדימות שלהם. הפירוק מביא לסיום פעילותה של החברה ובסופו החברה מוכרזת כמחוסלת וחדלה להתקיים כישות משפטית. מהן העילות לפירוק חברה? מהו פירוק חברה על ידי נושה? מהו התהליך הנכון ביותר עבור חברה שנמצאת במצב של חדלות פרעון? כל זאת נסקור בשורות הבאות:
מהן העילות לפירוק חברה?
על פי הדין בישראל ישנן ארבע עילות מרכזיות שיכולות לשמש בסיס לפירוק חברה:
- חדלות פירעון – העילה הרווחת ביותר לפירוק חברה. המצבים המוגדרים כחדלות פירעון לצורך הפירוק קבועים בחוק החברות.
- החברה קיבלה החלטה מיוחדת על פירוק בידי בית המשפט – 75% ומעלה מחברי האסיפה הכללית שנכחו בה הצביעו לטובת הפירוק, בישיבה שזומנה לפחות 21 ימים מראש.
- התמהמהות ארוכה בפעילות החברה – החברה לא התחילה את עסקיה בתוך שנה מיום שהתאגדה או שהפסיקה את פעילותה למשך שנה.
- בית המשפט סבור שמן הצדק והיושר שהחברה תפורק – מתאים למצבים בהם החברה אינה חוקית או כאשר ישנו סכסוך בין בעלי המניות או המנהלים ובית המשפט סבור כי הפירוק הוא המוצא אחרון והכרחי לאור הנסיבות.
מי הם הגורמים אשר רשאים לבקש פירוק של חברה?
פירוק החברה יכול להיעשות ביוזמת החברה עצמה, נושה של החברה, נושה מותנה או עתידי של החברה, או משתתף. כל אחד מהגורמים הללו רשאים, ביחד או בנפרד, להגיש את בקשת הפירוק אל בית המשפט המחוזי המוסמך לדון בה, בהתבסס על אחת מארבע העילות שפירטנו קודם. רוב הליכי הפירוק בישראל נפתחים על יד נושי החברה.
רגע לפני שמרימים ידיים – בקשה לצו הקפאת הליכים
לחברה במצב של חדלות פירעון יש אפשרות להגיש בקשה לצו הקפאת הליכים. צו שניתן על ידי בית המשפט במטרה לעודד את התאוששות החברה ופירעון החוב. בית המשפט יבחן את הכדאיות הכלכלית לשיקום החברה וככל שבית המשפט יראה לנכון כי יש כדאיות כלכלית לצו הקפאה צו הקפאת הליכים יכנס לתוקף. עם קבלת הצו נושי החברה לא יוכלו לפתוח בהליכי גבייה חדשים כנגדה או להמשיך לפעול בהליכים שהחלו קודם לכן. כמו כן, בקשות נושים למימוש נכסים יהיו טעונות אישור מיוחד מבית המשפט. ככלל, כאשר לא ניתן להביא לסיום החוב במסגרת חצי שנת הקפאה ההמלצה היא להתחיל בהליכי פירוק מרצון על ידי בעלי החברה.
פירוק חברה מרצון
זהו המצב האידיאלי והשקול ביותר כאשר ישנו שיתוף פעולה עם החברה והאורגנים שלה. במצב זה הצדדים יגיעו להסכם ביניהם ללא פניה לבית המשפט לצורך ביצוע הפירוק והנושים הם שיהיו קובעי הטון בהליך. שליטתם של הנושים בהליך בא לידי ביטוי במינוי המפרק וקביעת שכרו ובמינוי ועדת הביקורת של הליך הפירוק. במסגרת הליך הפירוק מגובש דו"ח שבמסגרתו מפורט באיזה אופן יתועלו נכסי החברה לכיסוי חובותיה. לאחר האישור באסיפה הסופית של הנושים ובעלי המניות, הדוח יועבר לרשם החברות לשם סיום הליך הפירוק. כל זאת, ללא התערבות בית המשפט.
פירוק חברה שלא מרצון – על ידי נושי החברה
במצב שבו חברה חדלת פירעון איננה פועלת להתפרק מרצון, נושי החברה רשאים לפנות לבית המשפט בבקשה לפירוקה. במקרה כזה בית המשפט יכול למנות מפרק זמני לחברה שתפקידו לרוב תפיסת רכוש החברה ושמירתו עד למינוי מפרק קבוע. עם קבלת צו פירוק מעוכבים כלל ההליכים כנגד החברה, נשללות סמכויות הדירקטוריון, מפוטרים כלל עובדי החברה ומזומנות אסיפות נושים לשם קבלת החלטה על מינוי מפרק קבוע. בשלב הזה מוגשות גם תביעות החוב של הנושים ובהמשך יחולקו נכסי החברה בין נושיה, בהתאם לקדימות שלהם על פי חוק וכלל עסקי החברה יפורקו עד למתן צו החיסול.
שוקלים להגיש בקשה לפירוק חברה? המומחים בהופמן רוז ילוו אתכם כל הדרך עד לקבלת צו החיסול.
עדיין מתלבטים? פנו אלינו לפגישת ייעוץ חינם.
