נפתח כנגדכם תיק הוצאה לפועל בהתבסס על פסק דין שניתן לפני שנים רבות? הענקתם שיק או שטר חוב שלא מומשו מזה שנים וקיבלתם להפתעתכם מסמך אזהרה על פתיחת תיק הוצאה לפועל כנגדכם? אתם לא לבד. במסגרת העבודה השוטפת שלנו, נפגשנו עם חייבים רבים שגילו במפתיע ואחרי שנים ארוכות שסכסוך מן העבר התעורר לחיים בדמות תיק בהוצאה לפועל. הריביות הפרועות, הקושי למצוא ראיות ולהוכיח את צדקתכם, כל אלה עשויים להוביל למצוקה וחרדה גדולים. גם במקרים הללו, החוק והפסיקה מעניקים לכם כחייבים, כלים להגן על זכויותיכם. בדיוק לשם כך חשוב שתדעו כיצד משפיע על הליכי הוצאה לפועל חוק ההתיישנות.
מתי ניתן לטעון להתיישנות?
ביחס להגשת תביעה, "מרוץ ההתיישנות" מתחיל מהיום בו התרחש המקרה שיצר את "עילת התביעה" הנטענת. על פי חוק ההתיישנות, במרבית המקרים תהיה אפשרות למי שנפגע או ניזוק להגיש תביעה במשך 7 שנים בלבד מיום שנוצרה העילה. אם כך, האפשרות הראשונה לטעון להתיישנות היא כבר ביחס למקרה שיצר את התביעה, במסגרת הדיון בתביעה עצמה. אולם, לאחר שכבר הוגשה התביעה, נוהל התיק וניתן פסק דין, תקופת ההתיישנות מתארכת משמעותית. באופן עקרוני, פסק הדין שניתן לא יתיישן אלא אם חלפו 25 שנים שבהן הזוכה לא נקט פעולות או אמצעים כלשהם על מנת להביא לביצועו. כלומר, כאשר מדובר בתיק הוצאה לפועל שנפתח מכוח פסק דין, לא תוכלו לטעון להתיישנות על פי חוק ההתיישנות, אלא אם במשך 25 שנים או יותר מיום מתן פסק הדין, הזוכה ישב בחוסר מעש.
חייב בתיק הוצאה לפועל? ייתכן שהתיק כנגדך התיישן או הושהה בניגוד לחוק! אל תיתן לטענות ההגנה שלך לחמוק מבין האצבעות,
>> קבע עם המומחים של הופמן-רוז פגישת ייעוץ חינם.
התיישנות בתיקים מכוח שטר או שיק
החוק בישראל מאפשר לפתוח תיק הוצאה לפועל גם בהתבסס על שטר או שיק. בניגוד לפסק דין, שניתן אחרי התדיינות משפטית מעמיקה בפני שופט, שטר או שיק הם "כרטיסי כניסה" ישירים להוצאה לפועל, ללא צורך בהליך משפטי קודם. זוהי סיבה מרכזית בגינה כללי ההתיישנות שלהם "מחמירים" יותר עם הזוכה. לעומת 25 השנים של פסק דין, תקופת התיישנות לשטר או שיק, תהיה 7 שנים בלבד מיום שנוצרה העילה לטובת הזוכה. התקופה מתחילה להימנות מהיום שבו לכאורה חולל השטר. כלומר, אם חלפו 7 שנים או יותר מיום שחולל השטר, הזוכה כבר לא יוכל לנהל בהסתמך עליו תיק הוצאה לפועל. מבחינה טכנית, המזכירות לא תסרב לפתיחת התיק, אך במצב הזה תוכלו כחייבים לטעון להתיישנות ויש בסיס טוב להאמין שטענתכם תתקבל על ידי הרשם.
חוסר תום לב ושיהוי בהתנהלות הזוכה – כלים נוספים בארסנל שלכם
אם נסכם את המצב עד כה, חוק ההתיישנות מאפשר לזוכה לפתוח ולנהל תיק הוצאה לפועל עד 25 שנים לאחר שניתן פסק הדין, או 7 שנים לאחר שחולל שטר ורק אם חלפו התקופות הללו תוכלו לטעון להתיישנות.
אבל, גם אם לא חלפו בעניינכם התקופות הללו – אל ייאוש.
בפועל, התיישנות או לא התיישנות, בישראל רשמים ושופטים מעניקים משקל להתנהלות הזוכה בהליכי הוצאה לפועל ואוכפים את חובתו לנהוג בתום לב. השתהות לא סבירה או מוצדקת מצד הזוכה מאז יום מתן פסק הדין או חילול השטר, או מאז פתיחת תיק ההוצאה לפועל, גוררים פעמים רבות סנקציות כנגד הזוכה. במקרים שבהם נמצא שחוסר תום הלב והשיהוי מצד הזוכה השפיעו לרעה על החייב (כמו למשל, הביאו לצבירת הפרשי ריבית והצמדה משמעותיים או לקושי להביא ראיות לזכותו בטענת פרעתי) רשמים ושופטים לא היססו להעביר את נטל ההוכחה בדיון בטענת פרעתי לידי הזוכה, לצמצם את החוב ואפילו לבטלו לחלוטין.
