אנו עוסקים רבות בחשיבותו של צו ההפטר עבור החייב בהליכי פשיטת רגל. ואכן, קבלת צו הפטר מבית המשפט היא לרוב השאיפה העומדת לנגד עיניהם של חייבים בפנייה להליכי פשיטת רגל. יחד עם זאת, חייבים רבים מופתעים לגלות, שצו ההפטר אמנם מסיים את הליך פשיטת הרגל באופן רשמי, אך גם לאחריו ישנן מגבלות שתשארנה בתוקף אם לא יינקטו צעדים נוספים לשם הסרתם. ישנם לא מעט הליכים בירוקראטיים שיידרשו כדי להבטיח שכלל הגורמים הרלוונטיים יהיו מעודכנים בדבר קבלת ההפטר ויעצרו את הליכי הגבייה והסנקציות כנגד החייב. בנוסף, ישנן הגבלות מסוימות, כדוגמת הגבלות על תחומי עיסוק, שהסרתן דורשת הגשת בקשה מיוחדת מבית המשפט. הגבלות לאחר מתן הפטר דורשות התייחסות. חשוב להכיר אותן ולדעת כיצד להתמודד.
כיצד מביאים להסרת הגבלות לאחר מתן הפטר?
הליך פשיטת רגל הוא הליך יסודי המתנהל בפני בית המשפט ובמסגרתו נבחנת יכולתו הכלכלית של החייב, נסיבות יצירת החוב וכן עמדת הנושים. כבר בשלבים הראשונים של הליך פשיטת הרגל, מוטלות על החייב הגבלות שיחולו עליו במהלך רוב ההליך. חלק מהמגבלות יוסרו עם סיום ההליך בדרך של קבלת צו הפטר, יחד עם זאת, יידרשו לעיתים פניות עדכון יזומות אל הרשויות כדוגמת ההוצאה לפועל, ביטוח לאומי, משטרת הגבולות וגורמים ורשויות אחרים. הניסיון מלמד שהליכים אלה של עדכון הגורמים השונים, הבטחת הסרת הסנקציות והמגבלות וסגירת התיקים אורך לעיתים חודשים ומלווה בבירוקרטיה מרובה ולכן רצוי להמשיך בליווי וסיוע משפטיים עד לסגירת כלל ה"פינות" הללו.
ההגבלות שדורשות יחס מיוחד – הגבלות על תחום עיסוק
פרט להגבלות המוטלות על החייב תוך כדי ההליך כדוגמת איסור יציאה מהארץ, לקוח מוגבל מיוחד בבנק או איסור על ייסוד תאגיד, אשר מתן ההפטר מספיק לשם ביטולן, ישנן מספר הגבלות אשר עבור הסרתן נדרשת בקשה מיוחדת מבית המשפט. על פי חוק ישנם תחומי עיסוק מסוימים שאדם שהוכרז כפושט רגל אינו יכול לעסוק בהם.
בין תחומי העיסוק שביחס אליהם חלות הגבלות ניתן למנות:
- עריכת דין.
- תיווך מקרקעין.
- קבלנות.
- ייעוץ ושיווק פנסיוני.
- כהונה במועצות – מניעה מהתמודדות בבחירות ברשויות מקומיות ומכהונה במועצת רשות שדות התעופה, רשות הדואר וכדו'.
בתחומי העיסוק המפורטים לעיל יש לתת את הדעת במסגרת פגישת הייעוץ ובהתאם לכך לפנות להליך הנכון אשר יוביל לפתיחת חיים כלכליים חדשים ושמירה על תחום העיסוק.
כיצד נכון להתמודד עם הגבלות לאחר מתן הפטר?
ההגבלות על תחום העיסוק עשויות להיות שיקול חשוב בהחלטה על עצם הפנייה להליכי פשיטת הרגל ולכן עוד קודם להליך יש להתייעץ ולהבין את השפעתן על תעסוקת החייב בעתיד. בהתאם לנסיבות של החייב ניתן במקביל לבקשת ההפטר להגיש לבית המשפט גם בקשה לקבלת תעודה להסרת מגבלות לאחר פשיטת רגל. במסגרת הדיון בבקשה זו בית המשפט ייבחן את קיומם של שני התנאים הדרושים לקבלת התעודה:
- פשיטת הרגל באה עקב כשל בלתי צפוי.
- הכשל לא נגרם עקב התנהגות רעה מצד החייב.
כפי שניתן להבין, לצורך קבלת התעודה לא די בכך שהחייב פעל בתום לב ביצירת החובות, אלא נדרש שה"כשל" שהוביל אל פשיטת הרגל היה כזה שלא ניתן היה לצפות אותו באופן אובייקטיבי. כלומר, בית המשפט אינו עוסק בשאלה האם החייב בפועל לא צפה את הכשל, אלא האם – מבחינה אובייקטיבית – מדובר בכשל שלא ניתן היה לצפות אותו.
למשרד הופמן רוז צוות מומחים מוביל בתחום הליכי פשיטת רגל וליווי חייבים.
פנה אלינו עוד היום לפגישת ייעוץ חינם.
