הליך ההוצאה לפועל הוא הליך משפטי ייחודי, שכן הוא נפתח לאחר שניתן פסק דין ונקבעה חבות של צד אחד וזכות של צד שני, אך אלה לא מומשו מסיבות שונות. הליך ההוצאה לפועל הוא למעשה זרוע ביצועית של בית המשפט ובמסגרת ההליך המשפטי המיוחד הזה, רשם ההוצאה לפועל יושב על כס השיפוט. אליו מוגשות הבקשות העקרוניות בתיק והחלטותיו והצווים שהוא נותן מנתבים את התנהלות התיק ומשפיעים הן על הזוכה והן על החייב. יחד עם זאת, בשל אופיו השונה של ההליך מתעוררת השאלה האם ניתן להגיש ערעור על החלטת רשם ההוצאה לפועל ואם כן, מהי הפרוצדורה הקבועה לערעור.
הכר את הרשם
רשם ההוצאה לפועל הוא בעל כשרות להיבחר לתפקיד שופט שלום. משמעות הדבר שהוא עסק לפחות חמש בעריכת דין או בתפקיד משפטי אחר. חוק ההוצאה לפועל מעניק לרשם סמכויות רחבות למדי בניהול הליך ההוצאה לפועל כאשר המטרה היא להביא לאכיפת החיוב אשר נקבע בפסק הדין זאת תוך שמירה גם על זכויותיו של החייב. עיקר סמכויותיו של הרשם נחשבות סמכויות מנהליות כדוגמת הטלת עיקולים וצווים מינוי כונס נכסים, אך יש לו גם סמכויות שיפוטיות כדוגמת דיון והכרעה בטענת פרעתי וכן חיוב צד שלישי, נאמן או כונס נכסים בתשלום החוב הפסוק.
האם יש זכות לערער על החלטות רשם?
כאשר אנחנו מדברים על ערעור על החלטות רשם ההוצאה לפועל לא ניתן להשתמש באופן גורף במונח "זכות ערעור". הסיבה לכך היא שחוק ההוצאה לפועל קובע רשימה תחומה וסגורה של החלטות רשם שלגביהן קיימת זכות נתונה להגשת ערעור. החלטות אלה הן אותן החלטות שיפוטיות שדיברנו עליהן קודם, כלומר, החלטות בנוגע לטענת פרעתי וכן חיוב צד שלישי, כונס נכסים או נאמן בתשלום החוב. בנוסף, ישנה זכות ערעור ביחס למספר החלטות הנוגעות לחירותו של החייב והקניין שלו כדוגמת צו עיכוב יציאה מן הארץ, פינוי מדירת מגורים, מאסר וכדו'. יתר ההחלטות ניתנות לערעור ברשות בלבד (בביצוע פסק דין בענייני משפחה ישנה זכות ערעור גם בהחלטות אלה).
כיצד ניתן לקבל רשות ערעור?
כאשר מדובר בהחלטה שלא מוקנית לגביה זכות ערעור בחוק, ישנה לעיתים אפשרות לקבל רשות ערעור לבית משפט השלום. את רשות הערעור ניתן לקבל בדרכים הבאות:
- רשם ההוצאה לפועל יכול בעצמו להעניק רשות ערעור במסגרת החלטתו, כאשר הוא מחליט בעניינים שלא קבועה לגביהם זכות ערעור בחוק.
- אם לא ניתנה רשות הרשם בהחלטה, ניתן להגיש לבית משפט השלום בקשת רשות לערער.
את הערעור או בקשת הערעור ניתן להגיש לבית משפט השלום תוך 20 ימים בבקשה מסודרת. בבית משפט השלום ידון בבקשה שופט אשר יכריע האם לדחות את הבקשה או לקבל אותה. אם מתקבלת הבקשה, לרוב בית המשפט ידון בה כאילו הייתה הערעור עצמו, לאחר שייתן לצדדים הזדמנות להשמיע את טענותיהם ואז יכריע בערעור לגופו של עניין. לעיתים יבקש בית המשפט להגיש ערעור נפרד לאחר מתן רשות הערעור.
מה ניתן לעשות אם נדחתה בקשת רשות הערעור?
בדומה לערעור על החלטת רשם ההוצאה לפעול, גם על החלטתו של שופט בית משפט השלום שלא להעניק רשות ערעור לא מוקנית בחוק הזכות לערער. על מנת לערער על החלטה זו יש לבקש פעם נוספת רשות ערעור, הפעם מבית המשפט המחוזי.
משרד הופמן רוז מייעץ ומלווה מזה שנים ובהצלחה מרובה חייבים בהליכי הוצאה לפועל. נהל את תיק ההוצאה לפועל שלך בחוכמה, קבע עם המומחים שלנו פגישת ייעוץ חינם.
>> לחץ כאן לתיאום פגישת ייעוץ חינם <<
