אחרי דיונים ממושכים ועניין רב שעורר, חוק חדלות פירעון ושיקום כלכלי נכנס לתוקפו בספטמבר 2019. החוק החדש מהווה רפורמה מהותית בתחום חדלות הפירעון. החוק מאגד תחתיו בפעם הראשונה את כלל הדינים הנוגעים לחדלות פירעון בישראל, הן עבור יחידים והן עבור תאגידים. החוק החדש מקדם קיצור הליכים בירוקרטיים בהליך והסדרת מנגנונים יעילים ומובנים לקבלת הפטר מחובות. אך השינויים הצפויים כתוצאה מכניסת החוק לתוקף אינם פרוצדורליים בלבד, החוק מקדם שינוי תפיסתי מהותי ומציב כמטרה מרכזית את שיקומו הכלכלי של החייב בהליכי חדלות פירעון. במסגרת שינוי יסודי זה, משתנה גם היחס החוקי לחוסר תום לב לכאורה ביצירת החוב. חוק חדלות פירעון ושיקום כלכלי מסיר את תנאי הסף של תום לב בכניסה להליך ומוביל את החייב אל תוכנית שיקומית עם מבט אופטימי לעתיד.
מה היה המצב החוקי לפני השינוי בחוק?
לפני כניסתו לתוקף של חוק חדלות פירעון החדש אפשרותו של חייב לפנות להליכי פשיטת רגל על פי פקודת פשיטת רגל הדינים הישנים היו כפופים לחובת תום הלב בשני שלבים – האחד, בעת יצירת החובות והשני, תוך כדי התנהלותם של הליכי פשיטת הרגל בעניינו. לכן, במצב החוקי שהתקיים לפני כניסתו לתוקף של החוק החדש, תום ליבו של החייב היווה חסם מפני כניסה להליכי פשיטת רגל. כלומר, חייב שהתעורר ביחס אליו חשד כי פעל בחוסר תום לב בעת יצירת החובות לא יכול היה לפתוח בהליכי פשיטת הרגל ונדחה על הסף. במקרה כזה החייב לא יכול היה לפתוח דף כלכלי חדש ובאל כורחו נשאב אל מעגל החובות ללא מוצא.
חוק חדלות פירעון החדש – הוסר תנאי הסף של תום לב
חוק חדלות פירעון החדש שנכנס לתוקף לאחרונה, ב-15 בספטמבר 2019, שם לראשונה בקדמת הבמה את הערך של שיקומו הכלכלי של החייב. החוק החדש מסיר את תנאי הסף של תום הלב מהליך פשיטת הרגל. צעד זה נועד לאפשר גם לחייבים שבעבר הדרך אל הליכי פשיטת רגל הייתה חסומה בפניהם לפנות להליכי חדלות פירעון שיוכלו לאפשר להם שיקום וחזרה אל מסלול ההתנהלות הכלכלית הנורמטיבית.
הליך חדלות הפירעון דו שלבי שנועד לסייע לחייב להשתקם
על פי הקבוע בחוק, הליך חדלות הפירעון לאדם פרטי יחולק כעת לשתי תקופות:
- תקופת הבדיקה – במהלך תקופה זו תבוצע בחינה מעמיקה ביחס למצבו הכלכלי של החייב וכן תיבדק התנהלותו הכלכלית טרם כניסתו להליכי חדלות הפירעון וכן במהלכם. תקופת הבדיקה תחל עם מתן הצו לפתיחת ההליכים ובמהלכה יוקפאו ההליכים כנגד החייב.
- תוכנית שיקום – לאחר שתסתיים תקופת הבדיקה תיקבע לחייב תוכנית שיקום. תכנית השיקום תכלול הוראות ביחס לניהול נכסי החייב ומימושם במידת הצורך, התשלומים העיתיים ואם הוא בעל עסק, גם הוראות לגבי הפעלת עסקו. במסגרת התוכנית ניתן יהיה לקבוע כי על החייב להשתתף בתכנית להכשרה כלכלית שתכליתה לסייע לו להימנע מהיקלעות לחדלות פירעון וחובות בעתיד. בתום תקופה זו, החייב יקבל הפטר.
כלומר, ניתן לקוות כי הליכי החוק החדש יובילו את החייב לעבור הליך משמעותי שנעשה תוך הסתכלות הוליסטית על מצבו וצרכיו ומתן כלים שיתרמו לו, לאחר קבלת צו ההפטר, להימנע מהיקלעות לחובות חדשים.
משרד הופמן רוז בעל ניסיון עשיר בליווי וייעוץ לחייבים בהליכי חדלות פירעון.
פנה אלינו עוד היום לפגישת ייעוץ חינם.
