בראשית חודש מרץ השנה (2018), אישרה הכנסת את חוק חדלות פירעון ושיקום כלכלי, שייכנס לתוקפו בספטמבר 2019. החוק החדש יוצר רפורמה מהותית בתחום חדלות הפירעון והוא נועד לרכז תחת חוק אחד את כלל הדינים הנוגעים לחדלות פירעון בישראל, הן עבור יחידים והן עבור תאגידים.
בשונה מהמצב המשפטי הקיים בישראל מאז ראשיתה, חוק חדלות פירעון ושיקום כללי מבטיח לשים במרכז תהליך חדלות הפירעון את שיקומו של החייב או החברה, קובע מנגנונים ברורים להענקת הפטר מחובות ומעניק תשתית לקידום הסדרי חוב מוקדמים בחברות. בנוסף, החוק קובע גם שינויים ביחס לסדר הקדימה ביחס לנושים וכן שינוי ביחס לבתי המשפט המוסמכים לדון בהליכי חדלות פירעון.
עבור מי רלוונטיים השינויים שבחוק חדלות פירעון ושיקום כלכלי?
עד היום הליכי חדלות הפירעון בישראל הוסדרו בחוקים שונים, ובעיקר בפקודת פשיטת רגל ופקודת החברות. התפיסה שייצגו חוקים אלה, היא קודם כל הגנה על האינטרסים של הנושים על חשבון אלה של החייב. הגישה המסורתית הזו מטילה על החייב סטיגמה ומתייחסת אליו כמי שראוי לעונש והרתעה בשל התנהלות כלכלית רשלנית ואף נפשעת.
חוק חדלות פירעון ושיקום כלכלי, כפי שיכול לרמז עליו שמו, מבטא את התפיסה שבחברה צרכנית, שבה השימוש באשראי צרכני תופס חלק נכבד מהתנהלותנו הכלכלית, חדלות פירעון היא רע הכרחי ולא עוולה. בהתאם, שיקום חייבים טוב לכלכלה, לחברה ואף לנושים. לכן, הליכי חדלות הפירעון חייבים לבטא את השאיפה לשיקום ופתיחת דף חדש, הן עבור יחידים והן עבור תאגידים.
מהם עיקרי השינויים בחוק החדש?
- מטרת החוק – חוק קובע במפורש כי מטרתו להביא ככל האפשר לשיקומו הכלכלי של החייב; להשיא את שיעור החוב שייפרע לנושים ולקדם את שילובו מחדש של החייב במרקם החיים הכלכליים.
- הגבלת תקופת התשלומים – במסגרת השאיפה לשקם את החייב, התשלום שייקבע עבורו ייפרס לכל היותר לשלוש שנים, למעט מקרים חריגים. על יתרת החוב החייב יקבל הפטר וכך יוכל לפתוח בדף כלכלי חדש כבר בעתיד הנראה לעין.
- צמצום הקדימות לנושים חזקים – החוק מפחית את היקף דין הקדימה שניתן למדינה בחלוקת נכסי החייב וכן קובע כי 25% מהנכסים המשועבדים בשעבוד צף, קרי, הבנקים, יועברו לטובת הנושים הכללים, שהם לרוב נושים קטנים יותר כדוגמת ספקים ולקוחות של החייב.
- בתי המשפט שידונו בהליכי פשיטת רגל ופירוק חברות – כיום בית המשפט המחוזי דן בהליכי חדלות פירעון הן של יחידים והן של תאגידים. עם כניסת החוק לתוקף, בית המשפט המחוזי ימשיך לדון בהליכי חדלות פירעון של תאגידים בלבד. הליכי פשיטת הרגל של חייבים יחידים יעברו להתנהל בבית משפט השלום או מול רשם ההוצאה לפועל, כתלות בסכום החוב.
- הגדרת כונס הנכסים הרשמי כממונה על הליכי חדלות פירעון ושיקום כלכלי – הממונה יהיה אחראי לפעול לשמירת התקינות, היעילות, וההגינות של ההליכים לפי החוק החדש וכן לשמירת האינטרס הציבורי בהליכים אלה. לשם כך, הממונה יידרש לפקח על התנהלות הנאמנים בהליך ועל איסוף נתונים למטרות מחקר.
חשיבותו של השינוי – שיקום כלכלי כנורמה
מיום הקמת המשרד, חרטנו על דגלנו את חשיבותו של שיקומו הכלכלי של החייב, מתוך האמונה ששיקום שכזה מקדם קודם כל את החייב עצמו, אך מניב תועלת גם לחברה כולה ואפילו לנושים. הניסיון מלמד אותנו שמרבית החייבים נקלעו למצבם בתום לב, כתוצאה מטעויות בהתנהלות או נסיבות חיים ולכן האפשרות לעבור תהליך של שיקום אמיתי שלא יחזיר אותם בעתיד הנראה לעין אל מעגל החייבים הוא חלק בלתי נפרד מהטיפול המלא בלקוח. לכן, אנחנו רואים חשיבות גדולה בחוק שמעגן את התפיסה הזו, מדגיש את חשיבותה ופותח פתח אמיתי להתחלה חדשה עבור החייב.
צוות המומחים של הופמן רוז בעל ניסיון רב בניהול הליכי חדלות פירעון.
פנה אלינו לפגישת ייעוץ חינם.
