מהו הסדר נושים לפי סעיף 19א?
הסדר נושים לפי סעיף 19א לפקודת פשיטת רגל הינו הליך שמאפשר לחייב להגיע להסדר פשרה עם נושיו ולקבל הפטר מחובותיו באופן מהיר ויעיל, וזאת מבלי להיכנס כלל להליך פשיטת רגל. במידה וכבר ננקט הליך כזה, בין מיוזמת החייב ובין מיוזמת נושיו, באפשרותו להגיע להסדר נושים ולקבל הפטר לפי סעיף זה כל עוד לא ניתן כלפיו צו כינוס, וממילא בטרם ניתן לגביו צו פשיטת רגל.
מדובר בהליך עתיר יתרונות, מאחר שהוא מאפשר לחייב להימנע מנקיטת הליכי פשיטת רגל או לעצור אותם במידה והם כבר ננקטו, ולהגיע להסדר נושים וקבלת הפטר באופן קצר, מהיר, ויעיל הרבה יותר מאשר במסגרת הליכי הפש"ר המלאים. בדרך זו החייב חוסך מעצמו את כל הליכי הפש"ר הממושכים והמייגעים, ולרבות החקירות הכלכליות שעל כל חייב לעבור לאחר מתן צו הכינוס, וכן נמנע מהכרזתו כפושט רגל, על כל ההגבלות והסטיגמה החברתית שכרוכות בכך.
יחד עם זאת, הליך זה איננו פתוח בפני חייבים שצברו חובות קטנים, כי אם רק בפני חייבים שצברו חובות בסכום שעולה על סכום מינימאלי שמתעדכן מעת לעת. נכון לנובמבר 2017, מדובר בסך של 34,511 ₪.
מהם שלבי הליך הסדר נושים לפי סעיף 19א?
(1) על החייב להגיש לבית המשפט המחוזי בקשה לאישור הסדר נושים ובקשה לקבלת הפטר, ולשלם אגרה.
יש לצרף לבקשה את המסמכים הבאים:
• הצעת הסדר הנושים. ההצעה צריכה לכלול החזר של לפחות 30% מהיקף החובות הלא מובטחים ושהינם בני הפטר.
• תצהיר מטעם החייב לפיו הוא אינו מסוגל לשלם את מלוא חובותיו.
• דו"ח על חובותיו ורכושו של החייב בצירוף פירוט הסיבות שבגינן הוא אינו יוכל לפרוע את מלוא חובותיו.
(2) על החייב להגיש עותק מהבקשה לכנ"ר, על מנת לקבל את תגובתו. בדרך כלל הכנ"ר ידרוש מהחייב להפקיד בידי הנאמן שימונה בהמשך ע"י בית המשפט סכום חד פעמי של 20,000 ₪ כדמי רצינות וכתנאי לעיכוב ההליכים כנגדו, וכן סכום חודשי בסך של כ-1,000 ₪.
(3) בית המשפט ממנה נאמן זמני, שפונה לנושיו של החייב ומיידע אותם על הצעת הסדר הפשרה מטעמו. בנוסף, הנאמן מפרסם בשני עיתונים יומיים הודעה שכוללת את הצעת החייב, מועדים להגשת תביעות חוב מטעם הנושים, ומועדים של אסיפות הנושים. בהמשך לכך, הנאמן מכנס את אסיפות הנושים, במסגרתן הוא שומע את טענות הנושים לגבי הצעת הסדר הפשרה של החייב, ומדווח עליהן לבית המשפט. במידה והנאמן דיווח לבית המשפט שהנושים הסכימו לבקשת הסדר הנושים של החייב, בית המשפט יקבע מועד לדיון בבקשה זו.
(4) בית המשפט מקיים את הדיון בבקשת הסדר הנושים, על מנת להחליט האם לאשר אותה או לאו.
כדי לאשר את הבקשה, עליה לעמוד בתנאים הבאים:
(א) קיים יסוד סביר להניח שהחייב ישלם לפי הבקשה לפחות 30% מהחובות הלא מובטחים ושהינם בני הפטר. בית המשפט גם רשאי להתנות את אישור הבקשה במתן ערובות על ידי החייב.
(ב) ניתנה הסכמה לבקשה על ידי לפחות 51% מהנושים שיש להם לפחות 75% מסך כל החובות של החייב.
ככלל, בית המשפט יאשר את הבקשה אם הוא יתרשם שהיא סבירה ויש בה כדי להועיל לכלל ציבור הנושים, וזאת אף חרף התנגדות של נושה מסויים. יחד עם זאת, בית המשפט רשאי שלא לאשר את הבקשה במידה והוכח שהחייב התנהג בחוסר תום לב במהלך יצירת החובות ו/או לאחר הגשת בקשתו לאישור ההסדר.
(5) במידה ובית המשפט אישר את בקשת הסדר הנושים, הוא ימנה את הנאמן לצורך ביצוע ההסדר, בדיקת תביעות החוב וגביית הכספים מהחייב. בנוסף, בית המשפט מוסמך להורות על מתן צו הפטר לחייב, וכן להתנות אותו בתנאים שונים, כגון קבלת כספים בעתיד, ועוד.
