תיקי הוצאה לפועל נפתחים על בסיסו של חוב של החייב לזוכה, בהסתמך על פסק דין, שטר, המחאה או משכנתא. אך מה קורה במקרה בו חייב כבר פרע את החוב שעל בסיסו נפתח התיק, ואף על פי כן נפתח ומתנהל כנגדו תיק הוצאה לפועל? בדיוק לשם כך נועדה טענת פרעתי. טענת פרעתי בהוצאה לפועל, היא הכלי העומד לרשותו של החייב במסגרת הליכי הוצאה לפועל, לטעון ולהוכיח כי שילם את חובו, ולהביא באמצעות כך לסגירת תיק ההוצאה לפועל כנגדו. מדובר בהליך המעוגן בחוק ההוצאה לפועל ויש הרואים בו כמשפט קטן שמתקיים במסגרת תיק ההוצאה לפועל. מתי ניתן ונכון לטעון טענת פרעתי בהוצאה לפועל? כיצד מתנהל הדיון בטענה ומהן השלכותיה? בכל זאת נעסוק בשורות הבאות.
אילו טענות ניתן להעלות במסגרת טענת פרעתי?
במסגרת טענת פרעתי, חייב יוכל לטעון כי הוא פרע את החוב או ביצע את שהוטל עליו.
נסביר בקצרה על הטענות הנפוצות שעולות במסגרת זו:
- פירעון מלא או חלקי של החוב – כמובן שטענת פרעתי תיטען כאשר נפרע החוב במלואו, אך לא רק. גם כאשר חלק מהחוב נפרע, הדבר יעלה במסגרת טענת פרעתי.
- חוב שנפסק בפסק דין ושולם – כאשר תיק ההוצאה לפועל נפתח על בסיס פסק דין והחוב הנובע מפסק הדין, שולם. חשוב לציין כי לא ניתן להעלות במסגרת טענת פרעתי, טענות על עניינים שקדמו למתן פסק הדין.
- חוב הנוצר כתוצאה משיק שחזר או משכנתא – כאשר תיק ההוצאה לפועל נפתח על בסיס שיק שחזר או תשלום משכנתא שלא נעשה במועדו, והחייב הספיק בינתיים לשלם את הסכום האמור.
- שטר חוב או ערבות כאשר החובה מולאה – בתיק שנפתח על בסיס שטר חוב או ערבות, כאשר החייב מילא את החובה שכנגדה ניתן השטר.
- פסק דין שאינו כספי – כאשר תיק ההוצאה לפועל נפתח בהתבסס על פסק דין שאינו כספי, כאשר החייב כבר ביצע את חובתו על פי פסק הדין או שאינו חייב עוד לבצעה.
- קיזוז – במקרים בהם יש לחייב זכות מול הזוכה שיכולה לשמש לצורך קיזוז חוב ההוצאה לפועל. למשל במקרה בו לטובת החייב פסק דין כנגד הזוכה.
מה נדרש מחייב הרוצה לטעון "פרעתי"?
חייב רשאי לטעון טענת פרעתי בכל שלב במהלך התנהלותו של תיק ההוצאה לפועל. עם זאת, הנטל להוכיח כי החוב נפרע לאחר שניתן פסק הדין, השיק או השטר, מוטל לגמרי על כתפיו של החייב. כלומר, החייב צריך להוכיח לרשם שאחרי שניתן פסק הדין, השיק או השטר, הוא שילם את חובו או שקרה משהו שביטל את חבותו כלפי הזוכה. לכן, חשוב מאוד מבחינת החייב שטענת פרעתי שלו תהיה מגובה בראיות. הוכחות על תשלום, תדפיסי חשבון בנק, העברות כספים ולעיתים אף עדויות ותצהירים, הן הראיות שלרוב יתמכו בטענת הפרעתי.
כיצד יש להעלות טענת פרעתי בהוצאה לפועל?
טענת פרעתי יש להגיש לרשם ההוצאה לפועל כבקשה, על גבי הטופס הייעודי שמספרו 218. במסגרת הבקשה יפורטו נימוקי החייב ויצורפו המסמכים המהווים ראיות לטענותיו. בנוסף, החייב יצרף תצהיר שלו לעובדות הרלוונטיות לטענה. לאחר הגשת הבקשה, רשם ההוצאה לפועל יקבע דיון במעמד שני הצדדים בכדי לדון בה. אם הרשם יקבל את טענת הפרעתי שהוגשה לאחר שדן בה, הדבר יוביל לסגירת תיק ההוצאה לפועל. לעומת זאת, אם הרשם יסבור כי הטענה נטענה לשווא, עשויות להיות לכך השלכות לחייב ובין היתר הטלת הוצאות מיוחדות עליו. הגשת טענת פרעתי אינה מעכבת אוטומטית את הליכי ההוצאה לפועל ולכן לשם כך נדרשת בקשה נפרדת. יחד עם זאת, החייב יהיה פטור מהתייצבות לחקירת יכולת עד לאחר ההכרעה בטענת פרעתי.
צוות המומחים של משרד הופמן רוז הוא בעל ניסיון רב ומוצלח במתן ייעוץ וליווי מקצועי לחייבים בהוצאה לפועל.
התיק נפתח על חוב שנפרע? פנה עוד היום לפגישת ייעוץ חינם עם עורך דין מומחה להוצאה לפועל.
