באופן היסטורי היה צו כינוס הנכסים חלק בלתי נפרד מהליך פשיטת הרגל ובמצבים בהם החייב שאף ללכת עם הליך פשיטת הרגל עד הסוף ולקבל צו הפטר, לרוב לא הייתה דרך להימנע ממנו. בספטמבר 2019 נכנס לתוקף עדכון של חוק חדלות פירעון ושיקום כלכלי החדש, אשר הציב כמטרות מרכזיות את שיקומו הכלכלי של החייב, השאת שיעור החוב שייפרע לנושים וקידום שילובו מחדש של החייב במרקם החיים הכלכליים. החוק החדש לא רק הציב מטרות חדשות להליך, אלא שינה במידה רבה את אופי ההליך וכן שינה והגדיר מחדש מושגים מקובלים וביניהם, צו כינוס ופשיטת רגל. צו כינוס רלוונטי עדיין עבור הליכי פשיטת רגל שנפתחו לפני 15.9.2019. עבור הליכי חדלות פירעון ליחיד שהחלו לאחר כניסת החוק לתוקף, יינתנו צווים לפתיחת הליכים וצווים לשיקום כלכלי. בשורות הבאות נפרט מה זה צו כינוס, מתי הוא ניתן ומהי מטרתו וכן נסביר מהם הצווים הניתנים על פי החוק החדש.
מתי ניתן צו כינוס לנכסי החייב?
כאשר מוגשת לבית המשפט בקשה לפשיטת רגל, בית המשפט מעיין בבקשה ועליו להחליט האם תמונת המצב שעולה מהבקשה נראית על פניה כמצדיקה את המשך הליך פשיטת הרגל. אם בית המשפט נוכח שבקשת פשיטת הרגל הוגשה ביחד עם אישור הכונס הרשמי ושהיא עומדת בתנאים הדרושים, הוא ייתן, כצעד ראשון, צו כינוס נכסי החייב. יחד עם מתן צו הכינוס, בית המשפט ימנה "מנהל מיוחד" שתפקידו לטפל בהליך פשיטת הרגל של החייב, לעקוב ולבקר אחר פעילותו הכלכלית של החייב וכן לנהל את נכסיו.
מה מטרתו של צו הכינוס?
צו הכינוס מכונה גם "צו להגנת נכסי החייב" שני שמות אלה מבטאים את שתי מטרותיו של הצו. צו הכינוס נועד להגן על הנכסים של החייב ולרכז אותם. הצו מגן על הנכסים של החייב הן מפני נושים בודדים והן מפני החייב עצמו, מתוך ההנחה שחייב במצב של הליכי פשיטת רגל עשוי לנהל את נכסיו באופן שאינו משרת את החוב, להבריח את נכסיו ואף לשקוע בחובות נוספים. הצו גם מאפשר את ריכוז הנכסים שנותרו לחייב במקום אחד, באופן שמאפשר לגבש תמונת מצב אמיתית ביחס למצבו הכלכלי של החייב ויכולת פירעון החוב שלו.
מה המשמעות של צו הכינוס עבור החייב?
עם קבלת צו הכינוס הופך כונס הנכסים או המנהל המיוחד לגורם המפקח על נכסי החייב, כאשר היקף ועומק מעורבותו תלויים בנסיבות המקרה. במסגרת הצו חלות על החייב חובות והגבלות שנועדו לקדם את ההליך ולאפשר את כינוס הנכסים:
- צו תשלומים חודשיים – בית המשפט ייתן צו תשלומים בסכום מסוים שיהיה על החייב להעביר בכל חודש לטובת פירעון החוב.
- הגשת דו"חות – חייב שניתן נגדו צו כינוס מחויב לערוך ולהגיש לכונס הרשמי בתוך כמה ימים דו״ח על מצב עסקיו ולפרט בו את נכסיו, חובותיו וחבויותיו, שמות הנושים ופרטיהם, הערובות שנתן לנושיו וכן כל ידיעה אחרת שהכונס דורש.
- חקירה פומבית – כונס נכסים רשאי לבקש מבית המשפט לערוך חקירה פומבית של החייב בבית המשפט.
- עיכוב יציאה מהארץ – עם מתן צו הכינוס יינתן לרוב גם צו עיכוב יציאה מהארץ כנגד החייב.
- הפניית דברי דואר – בית המשפט יכול להחליט שדברי הדואר של החייב יופנו אל הנאמן או הכונס בתיק.
- חובת התייצבות באסיפת הנושים – במסגרת צו כינוס הנכסים חלה חובה על החייב לסייע בגילוי נכסים ומימושם ובין היתר, עליו להיות נוכח באסיפת הנושים הראשונה בהליך.
מהם היתרונות האפשריים לחייב מצו הכינוס?
כפי שהסברנו, צו הכינוס נועד להגן על הנכסים של החייב ולדאוג לכך שלא תהיה פגיעה בערכם והם ירוכזו במקום אחד, כך שיוכלו לשרת את פירעון החוב. כחלק מהגנה רחבה זו, בתקופת צו הכינוס החייב מוגן גם מפני תביעות והליכים משפטיים חיצוניים להליך פשיטת הרגל. כאשר צו הכינוס תקף, מתקיימת הקפאת הליכים משפטיים כנגד החייב ובין היתר, ישנו איסור לנקוט בתביעות והליכי גבייה ישנים או חדשים כנגד החייב ללא אישור בית המשפט בהליך. מצב זה מאפשר לחייב שקט יחסי ושליטה על המצב וניהולו באמצעות הליך פשיטת הרגל.
הצווים בהליכי חדלות פירעון החדשים
- צו פתיחת הליכים – הליך חדלות פירעון ושיקום כלכלי החדש נפתח במתן צו לפתיחת הליכים. הצו ניתן על ידי הממונה (לשעבר כונס הנכסים הרשמי) עד 30 לאחר הגשת הבקשה, בכפוף לעמידה בתנאי הסף המנויים בחוק. לחילופין, בחובות בסכומים הנמוכים מ-150,000 ₪, רשם ההוצאה לפועל הוא שמכריע ביחס למתן הצו וההליך כולו מתנהל מולו. לאחר קבלת הצו מתחילה תקופת בדיקה, שמטרתה לגבש תשתית עובדתית ביחס למצבו הכלכלי של החייב וההתנהלות שהובילה לחדלות הפירעון. במהלך תקופה זו ממונה גם נאמן לנכסי החייב. על החייב נאסר בשלב זה לפרוע את חובותיו, אלא בהתאם להוראות החוק, וכן חלות עליו הגבלות שונות שמטרתן למנוע את הגדלת החוב. בסיום התקופה, הממונה ימליץ על תכנית לפירעון החובות ובית המשפט יקיים דיון בהצעתו שבסיומו ייתן צו לשיקום כלכלי.
- צו לשיקום כלכלי – צו שיקום כלכלי ניתן במסגרת הליכי חדלות פירעון החדשים על ידי בית המשפט. הצו קובע תכנית פירעון בהתבסס על התוכנית המותאמת שגובשה על ידי הממונה. הצו קובע תשלומים שהחייב ישלם למשך תקופה מוגדרת, נכסים שישמשו לפירעון החובות לנושים, כיצד ימומשו הנכסים וכן, אילו הגבלות יחולו על החייב במהלך קיום תכנית הפירעון. לעיתים, צו השיקום הכלכלי כולל גם חובה לעבור הכשרה להתנהלות כלכלית נכונה. כמו כן, הצו קובע אילו חובות אינם בני הפטר בהליך ומהם החייב לא יהיה פטור בעתיד, לאחר שיעמוד בהוראות ותנאי הצו.
שוקל לפנות להליכי פשיטת רגל וחדלות פירעון?
המומחים שלנו במשרד הופמן רוז יעניקו לך את הליווי המשפטי הטוב ביותר, בכל שלב.
